"ארנב, יובב, תאכל קבב! תאכל קבב, יובב שובב! אתה מתוק כמו
ארנב! יובב אוכל קבב עכשיו!"
"אני לא רוצה קבב. כל הזמן את מביאה לי קבב, נמאס ואני לא
רעב."
"מה אתה מדבר? אתה אוהב קבב! תמיד אהבת קבב, אז בוא ותאכל אותו
עכשיו! יובב שובב! יובב שובב כמו ארנב, תאכל קבב!"
"די אמא, די. שלא תעזי להתקרב אליי עם הסינר הזה. אני לא רעב,
לא רוצה קבב."
"זה בריא, זה טעים. תאכל!"
"לא זה לא. זה שאריות טחונות של בשר סוג ב'. אני בכלל צמחוני,
זוכרת?"
"אתה כזה שובב, יובב!"
"לא קוראים לי יובב, אמא. זה יובל. יובל."
"יובב שובב, תשב עכשיו, תאכל קבב!"
"לא אמא, אני לא רעב. כבר אכלתי בעבודה."
"מה פתאום עבודה? איזה עבודה? יובב חמוד, אין לך זמן לעבוד,
אתה צריך ללמוד! בית-ספר זה חשוב!"
"כבר סיימתי ללמוד. עכשיו אני גדול, עכשיו אני עובד."
"נכון חמוד, אתה גדול וילדים גדולים אוכלים קבב. בוא, תאכל."
"לא, לא. אמא, את לא מבינה. אני עכשיו גדול, באמת גדול. אני בן
שלושים. שלושים, אמא. סיימתי ללמוד ואפילו יש לי ילדה."
"באמת?! מה אתה אומר!"
"כן אמא, אני כבר גדול."
"אוי, חמוד, לא שמתי לב. איך הזמן עובר! איזה יופי, גידלתי כזה
ילד מוצלח!"
"אז אמא, אני לא חייב לאכול קבב?"
"כן, יובל שלי, אתה לא חייב. אתה יכול ללכת עכשיו לילדה שלך.
תעשו כיף ביחד."
"כן ואם אני כבר כאן, אולי תביאי לי את הקבבים בשבילה. צריך
שהיא תאכל."
"בשמחה! הנה, קח."
"תודה אמא, אני אחזור לבקר אותך."
"שלום יובל!"

"חזרתי!"
"היי, איך היה בעבודה?"
"טרילילי, טרה-לה-לה! בעבודה היה לי יום נפלא!"
"וביקרת את אמא כמו שתכננת?"
"כן מתוקה, ביקרתי עכשיו! נחשי מה הבאתי? הבאתי קבב!"
"איזה חמוד אתה כשאתה מתבדח!"
"להתבדח אני יכול, ואת צוחקת בקול גדול! ועכשיו הגיע הזמן את
הקבב לאכול!"
"מה? אתה לא מתכוון לאכול את זה! אמרת שאתה צמחוני!"
"לא לא, עכשיו תורך לאכול! תאכלי את הקבב כדי לצמוח ולגדול!"
"אתה צמחוני בגללי. אני גם לא אוכלת בשר. אני לא מאמינה ששכחת.
קח את זה מפה!"
"סתוי בבי, תאכלי ת'קבבי!"
"תגיד לי, אתה בסדר?! עזוב אותי! תתרחק ממני עם הסינר הזה!
מאיפה הפלצת אותו בכלל? תתרחק ממני, יא משוגע!"
"סתוי, ילדונת שלי, תאכלי, מתוקונת שלי!"
"תפסיק, זה לא מצחיק!
"סתוי קטנטונת, כמו ארנבונת!"
"לכל הרוחות! אני לא הילדה שלך, חתיכת פסיכי! אני אישתך, אתה
קולט? אישתך! וכנראה גם זה צריך להשתנות!"
"סתוי שלי, נסיכה מתוקה, רוצה לשחק בבעל ואישה?"
"אתה דפוק, ממש דפוק! צא מזה! זה לא מצחיק!"
"די סתוי, לקלל זה אסור! תרגעי, תאכלי ונשחק בכדור!"
"זהו! אני הולכת! ואני לא מתכוונת לחזור עד שלא תצא מהסרט!"
"סתיו? הכל בסדר? למה את כועסת? היי... חכי! לאן את הולכת?
סתיו? אה, אני מבין. את יוצאת לשחק עם חברות בחצר. לפחות קחי
מעיל כדי לא להתקרר!"