בשלב זה או אחר בחייו של כל גבר, הוא יעמוד מול אותה השאלה
האימתנית, אותה חידה זוועתית שאין מנוס ממנה. יום אחד, גם אתה
תעמוד אילם מול בת זוגך, תנסה להבין את פשר הסיוט שנחת עליך.
כן כן, זוהי שאלה שמאיימת על המין הגברי כבר שנים רבות, תשובה
לא נכונה עליה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לחיי הזוגיות שלך עם
בת זוגך. יותר מכך, אפילו היסוס, הקטן שבקטנים, יכול לגרור
לשעות על גבי שעות של וויכוחים, דיונים, שאלות ודמעות, שסובבים
כולל את השאלה השטנית הזאת.
השאלה הזאת תהיה הנושא של הדיון הקצר הזה ואני אנסה, כמיטב
יכולתי, להסביר לכם כיצד לנהוג בשעת מצוקה זו. לאחר מכן ננסה
להבין מה באמת הבעיה כאן ומה התשובה האמיתית לשאלה הזאת, כדי
שתוכלו לנסות להתמודד בעצמכם עם השאלה, במידה והיא תעלה
בווריאציות שונות ובנק' זמן מוזרות...
השאלה המדוברת שלנו תשמע כמו משהו כזה: "חומד, אתה חושב
שהתפשרת כשבחרת בי?" אכן, אין ספק, מדובר בשאלה קצת מוזרה,
ובהחלט מאוד טיפשית. התגובה הראשונית של כולכם תהיה וודאי משהו
כמו: "אההה... מה? מה זאת אומרת?" תגובה זאת היא רפלקס חייתי
קדום שרדום אצלנו, הגברים, כבר אלפי שנים. הדבר דומה מאוד
לקולות הצווחניים המוזרים האלה שמוציאים חתולים כשבועטים להם
בצלעות, מצב שלא רחוק כל כך מהמצב שלכם כשאתם נשאלים את השאלה
הזאת...
אבל האישה, כהרגלה בקודש, לא מוותרת, ושוב היא תחזור על דבריה
בקול מתוק כמו פלפל צ'ילי: "שמעת אותי, שאלתי אם אתה חושב
שהתפשרת כשבחרת בי?" בשלב זה ניתן כבר להבין שאין תקווה וכי
המצב מחייב תשובה. אז מה עושים? משקרים, כמובן... תכניסו את זה
טוב טוב לראש, האמת היא דבר מאוד מועיל, אבל ישנם זמנים בהם לא
רק שהיא לא מועילה לכלום, אלא היא גם גורמת לאותה תוצאה שיגרום
מגה-פיגוע...
אז אומרים, בצורה חדה וחלקה, משפט בנוסח המשפט הבא: "מה פתאום
חומד! אני לא התפשרתי, אני מצאתי את האישה המושלמת!" חשוב
לחזור ולהדגיש שכל היסוס, ולו הקטן ביותר, יגרום לתאונת שרשרת
שבמהלכה ייגרמו נזקים חמורים לכם ולסביבתכם הקרובה וייתכן מאוד
כי הנזק הזה ייגרר גם למטען הגנטי שלכם ויעבור הלאה לדורות
הבאים של צאצאים שתביאו לעולם...
בנק' זמן זו עשויים להתרחש שני דברים. האחד, האישה תתרצה
ותעזוב, כמו לביאה שזה עתה סיימה לצוד את האיילה הקטנה שלה,
לקחה לעצמה את הנתח הגדול והעשיר ביותר, וכעת היא הולכת, מפנה
את השטח לצבועים הקטנים שיאכלו את השאריות. או, חס וחלילה חס
ושלום, שהיא תעלה על הבלוף שלך. אירוע מזעזע זה יכול להיגרם
עקב שתי סיבות עיקריות: האחת, אתה שקרן גרוע, שתיים, היא מכירה
אותך טוב מידי... לצערי הרב, לא אוכל לתת דוגמאות או הסברים על
מה קורה במקרה כזה, פשוט כי מקרה שכזה לא תועד מעולם בהיסטוריה
האנושית. יש הטוענים כי במגילות של ים המלח נכתב הסוד הגדול
שמסביר מה עושים במקרה כזה, אך המגילות, כידוע לכולם, נגנזו
והושמדו, כנראה ע"י התנועה הפמיניסטית... כך או כך, אף גבר לא
שרד כדי לספר על מקרה שכזה...

אבל עכשיו ברצינות. האם באמת התפשרתם? ברור שכן... למעשה, כל
פעם שאתם הולכים ברחוב ורואים אישה יפה, יפה יותר מבת הזוג
שלכם כמובן, אתם מתפשרים. אתם הרי לא ניגשים אליה, חמושים
במשפט פתיחה מטומטם כזה או אחר נכון? זאת פשרה, אתם בהחלט
חושבים שהיא יפה יותר, אבל אתם אומרים לעצמכם, "נהההה... עזבו
את זה, אני כבר אשאר אם מה שיש לי..." מה זה אם לא פשרה?
וזה לא קשור רק ליופי, חברים. לכל גבר יש סדר עדיפויות, תכונות
מסוימות שהוא מוצא מושכות באישה. לחלקינו זה היופי, לחלקינו
השכל, חוש ההומור, טוב הלב, חשבון הבנק וכו'. אבל לכולנו יש
דברים מסוימים שאנחנו מחפשים באישה. לבת זוגכם יש, אני מקווה
בשבילכם, נתונים מרשימים בהתאם למערכת הציפיות שלכם, אבל למרות
זאת, מבחינה סטטיסטית, יש איפשהו בעולם מישהי שיש לה יותר...
כן חברים, זה החוק הבלתי מעורער, שידע לנסח מרפי בכזאת בהירות
בלתי מוצנעת: אימא טבע בת זונה!

אז מה, באמת התפשרתם? במובן מסוים כן... הפסקתם לחפש. אמרתם
לעצמכם: "נכון, בטוח יש מישהי יותר טובה אי שם בחוץ, אבל אני
לא צריך יותר מזה... מספיק לי מה שיש לי כאן...". אני מניח
שהנשים שקוראות את הקטע הזה אומרות לעצמן עכשיו: "ידעתי! כל
הגברים אותו דבר! כולכם חארות! אתם לא יודעים לאהוב!"... אז
שני דברים, קודם כל, אני מקווה שאתן לא יודעות איפה אני גר, כי
אני לא מסתדר טוב כל כך עם מעטפות נפץ, ושנית, תנו לי להסביר
כי זה לא ממש ככה.
תארו לעצמכם את המשל הבא. צייד. אתם יודעים, איש גדול, רובה,
יער וכו'. הציד הקטן שלנו מחפש אחרי בעלי חיים, בשביל לאכול
ולשרוד. הצייד יוצא ליער אחת לשבוע ומחפש לעצמו איזו איילה או
כמה ארנבות חמודות, הכל לפי מצב הרוח. אבל הרי ברור לנו שהוא
לא צריך לצוד כדי ממש לשרוד, זאת אומרת, יש סופרמרקט, הוא לא
חייב לצוד לעצמו אוכל, נכון? אז למה הוא עושה את זה? בשביל
ההנאה, כי הוא אוהב את זה...
נניח והצייד מוצא יום אחד טיגריס לבן גדול ויפה, החיה הכי
מדהימה וחיננית שראה מימיו! הצייד קורע ברך מאחורי שיח גדול,
נחבא מעיניה של החיה המרשימה ומכוון את רובהו אל הטיגריס. הוא
יורה לאזור ריאותיו של הטיגריס והורג אותו, הוא צד את הטיגריס!
(אני מבקש להתנצל מראש בפני כל אותם הנשים והגברים שרואים
במטאפורה הזאת פגיעה בבעלי חיים, אני מבטיח לתרום עשרה שקלים
לצער בעלי חיים, רק כדי לכפר על העוול הזה...)
אז הצייד צד את הטיגריס ועכשיו הוא עומד מעליו ומסתכל על
הגוויה בהנאה צרופה שרק צייד שצד כרגע טיגריס ענק יכול להרגיש.
ואז אומר לו הצייד בקול רם: "אתם יודעים מה, אני יודע שכנראה
יש חיות יותר גדולות ויותר מרשימות אי שם בעולם, אבל אני לא
צריך לחפש יותר! מצאתי לי כאן חייה משובחת ומדהימה! אני מפסיק
לצוד יותר, לנצח!"
מבינות את המשל כאן, בנות? נכון, קצת באסה להיות מושוות
לטיגריס מת אבל זה המצב... הגבר שלכם לא התפשר. הוא יודע שהוא
יכול ללכת בכל רגע נתון ולחפש מישהי טובה יותר, אבל הוא פשוט
לא רוצה. לא כי את מושלמת (כי את בטח לא מושלמת...) אלא כי הוא
אוהב גם את החסרונות שלך... כי אנחנו הגברים הרבה יותר מורכבים
ממה שחשבתן, אנחנו לא מסתכלים על כל נתון יבש בנפרד. זה לא
שאנחנו עוברים על הציונים בצורה יבשה ואומרים: "טוב, אז היא
יפה 7 מתוך 10 וקלאודיה שיפר יפה 10 מתוך 10... אז יאללה,
הולכים על קלאודיה!" ממש לא! אנחנו ממש לא כאלה שטחיים, אנחנו
מחברים ומשכללים הכל ביחד...

בקיצור, ולסיכום כל הדיון חסר התוחלת הזה, הגבר שלך לא התפשר,
הוא מצא מישהי שאותה הוא אוהב. הוא אוהב את היתרונות שלה
(מעטים או רבים ככל שיהיו, מקווה בשבילכם שהם רבים) אבל הוא גם
אוהב את החסרונות שלה, הוא אוהב את העובדה שהיא קצת עצבנית
בבקרים, את העובדה שהיא קצת לא נחמדה להורים שלו או כל שאר
חיסרון אקזוטי שאתם יכולים לחשוב עליו (נניח, שהיא רוצחת
סדרתית פגאנית שנוהגת למרוח את גופה העירום בדם חתולים בטולים
בליל ירח מלא ולרקוד לאור מדורה... גם זה חיסרון שאפשר
לאהוב...). הוא פשוט אוהב אותך, וזה הכל!
אז מספיק להקדיש מחשבה לקטע הזה, פשוט תגידו: "לא" כששואלים
אתכם את השאלה הזאת וזהו... ואל תדאגו, האומה הגברית תנצח,
הצלחנו לשרוד את המלחמה הפסיכולוגית העיקשת מצד הנשים כבר קרוב
ל-5000 שנה, מה הסיכוי שנפסיד מחר?