עומדת בצומת דרכים
של חיי
עם הפנים לכיוון לא ידוע
פשוקת רגליים
לב
וראש

תוכני פתוח לכל דורש
המפשפש בתוכי
ללא מגבלה
כבארנק נושן
של סבתא
שנפטרה
והורישה מעותיה
הדלות
והאחרונות

אני מוכרת את גופי
ללא תמורה
מלבד אולי מחמאה שחוקה
כגרוש מחורר
נותנת מעצמי
ללא קבלה
שלה אני מצפה

מוכרת את דמעותיי
מוכרת את רצונותיי
מוכרת את עקרונותיי
כדי לרצות

וכל לקוח
וכל עובר אורח
שהיה עמי
פגישה או שתיים
חודש או חודשיים
בטוח שהוא מכיר אותי
על כל פניי וצדיי

אבל הוא מכיר
רק את הפן
שאני בוחרת להראות לו
גלויה עד גבול מסויים
אבל מגנה בקנאות
על השטחים הבתוליים...