רציתי להודות לך על שהראית לי שאהבה היא לא דבר תמים ורומנטי
כפי שתמיד דמיינתי, נאיבי שכמותי.

האשליה שתמיד אמרת שאני מטפח לגביך ולגבינו היא המציאות שבה
אני חי.
או יותר נכון הייתה המציאות.

תודה על שהראית לי את המציאות האמיתית -
בחורים נחמדים מגיעים אחרונים.

כי להיות נחמד, מתחשב , רומנטי ומשקיע מביא אותך
רק עד גבול מסוים.

תמיד אמרת שאת כמו חור שחור, שואבת לתוכך הכול ולא מותירה כלום
או כמו קרח, קרה ואכזרית.

אז תני לי לגלות לך משהו שבטח את כבר יודעת:
קרח מתאים למיתות וסיומים, חבל שאצלך הוא מתאים לחיים.

ושוב תודה על שלימדת אותי את מגבלותיי, שהרי בחומי הדל לא
הצלחתי להפשיר אותך,

כנראה שאת הקרח שלך צריך פשוט לשבור...