אני חוסך כסף כבר שלוש שנים ויום, שלוש שנים ויום אני חוסך
בשביל לנסוע מכאן
לנסוע לא בשביל להתבטל ולנפוש אלא בשביל להרוויח כסף... בשביל
להתעשר.
שלוש שנים ויום אני מחכה לנסוע למקום המיוחד הזה, למקום שבו
אני מרגיש בטוח. לאן אני נוסע?
ללאס וגאס אלא מה...
שלוש שנים ויום  אני מחכה לרגע הזה,לרגע שבו ההתרגשות
והאנדרנלין זורמים בכול גופי כשאני יודע שכול רכושי בסכנה...
אני מהמר על כל הקופה, בלי חוכמות.
על הבית המכונית החסכונות הכול.
כבר שלוש שנים ויום אני מכין את עצמי לרגע הזה בדיוק לרגע שבו
אני זורק את הקוביות ורואה
אותם מתגלגלות להם..כאשר כול חיי תלויים בהם.
אני זורק את הקוביות ומתפלל... זה לא שאני מאמין או משהו, אבל
ליתר ביטחון.
כבר שלוש שנים ויום אני מחכה לרגע הזה... לרגע שבו אני יראה את
השבע המנצנץ על הקוביות..
לרגע המתוק של הניצחון.
אני אוסף את כול כספי ומתרחק מהשולחן, אמרתי לעצמי לפני שבאתי-
"זכייה אחת ודיי..." זה מספיק בשביל לסדר לי את כול החיים.
אחרי מאבק ארוך עם מצפוני אני חוזר לשולחן ומהמר את כול כספי
מחדש, זורק את הקוביות
בתנועה סיבובית ומקווה לטוב.
שבע זכיות רצופות הייתם מאמינים? גם אני לא האמנתי..
לאחר הזכייה השביעית הפסקתי... שבע זה מספר המזל שלי... עדיף
לפרוש בשיא.
לאחר כמה דקות של תענוג מלחשוב על הזכייה העצומה שלי ניגש אלי
מנהל הקזינו.
לאור הסכומים הענקיים שבזבזתי בקזינו שלהם הוא מחליט לתת לי את
הסויטה המלכותית...
זה לא שהייתי תמים... ידעתי שהכוונה שלו היא שאני ישאר ויפסיד
את בכסף הקזינו שלו, אבל אני נהנה מהרגע. אותו רגע שלו חיכיתי
שלוש שנים ויום בדיוק.
אני נענה להצעה והולך לחדרי.
כשהוא אמר הסויטה המלכותית הוא לא צחק..חתיכת חדר קיבלתי...
לפחות עשר אנשים יכולים לשון כאן בלי צפיפות.
אני מניח את הכסף שלי במקום בטוח, פושט את הבגדים וניכנס למיטה
הזוגית.
למחרת בבוקר ניגשתי שוב פעם לשולחן ההימורים. לא בשביל להמר על
סכומים גדולים  אלא רק כדי שבעל הקזינו יהיה מרוצה.
אני מהמר סכום לא רציני וזורק את הקוביות בלי חשש. הפסדתי..כפי
שציפיתי שיקרה.
בעל הקזינו הקזינו מרוצה ואני יוצא לדרכי.
שלוש שנים ויום חיכיתי לרגע הזה, לרגע שבו אני חוזר הביתה
בידים מלאות ומספר  לאישתי ולילדים מה שעבר עליי, לרגע שבו
אהיה עשיר עם בית גדול ושתי מכוניות... ממש כל החבילה.
הייתי כל כך עסוק בלחשוב על אותו רגע... שלא שמתי לב שנהג
שיכור נוסע בנתיב ההפוך.
שלוש שנים ויום חיכיתי.