מוקדש בהכי הרבה אהבה שקיימת ל-ט.ק.
כי לרועי כבר אי אפשר להקדיש את זה
Roee Fineshtein R.I.P      5.2.2001


                           
היא ישבה ליד אורי ,השווה ההוא של הכיתה...
שיעור מתמטיקה מזדיין ,שולחן אחד מולי ואני שומע הכל, לא סתם
שומע-מקשיב ,
אפילו כשאני יודע שבסוף השבוע יש לי מתכונת והשיעור הזה דיי
יכול לעזור לי.
אהבתי את השיחות שלה ,במיוחד עם אורי, היא ממש ידעה מה צריך
לומר כדיי לעניין אותנו
ואורי....אורי ,זה בכלל היה משהו לא רגיל.
וזה רק מזכיר לי עד כמה הייתי פעם מאוהב בה.....
אני מגיע בבוקר לשיעור, מתחנן שהיא תהיה שם ולא תבריז כהרגלה
,לפחות תבוא בזמן, רק בגלל שאני לא רוצה שהיא תגיע באיחור
,תיכנס ,תאמר משהו למורה ובלי הרבה מאמץ המבטים של כל הבנים
בכיתה יהיו מופנים אליה.
היא משהו מיוחד...
הבנתי מאחרים שיש לה עכשיו חבר...
אולי זה עוד פעם אורי ,אולי זה סתם בולשיט שהשמיעו לי,
אבל עדיין לא הפסקתי לאבד בה עניין, בוא נגיד ככה -אף אחד לא
הפסיק.
כולם הריי יודעים שהיא לא תישאר איתו מעבר לעשרה ימים.. זה
בערך מה שהיא מקציבה להם.
אז אנחנו כולנו מחזיקים אצבעות .

שיעור ספרות, אורי לא מגיע לשיעור והיא יושבת לבד בשולחן,עם
מחברת זרוקה על השולחן, מרגישה בנוח ומשמיטה את ראשה כלפיי מטה
בעוד השער השחור מסתיר אותה כמעט לגמריי
המורה ביקשה לפתוח את הספר
וכמו שמישהו שמע את רצונותיי ,לא היה לה ספר, והמורה העבירה
אותה ליידי.

אף פעם לא דיברתי איתה ,הרגשתי שאם אני לא עושה את זה עכשיו
,אני לא אעשה את זה אף פעם.
במשך 40 דקות לא עברה אפילו מילה אחת בינינו...הרגשתי שזהו,
הסיכוי שלי ...מתאפס.
הזמן מתחיל להתקצר ואני פשוט מחזק את הטענה שלי ממקודם. אפס.

כל יום בסביבות השעה 17:30 ,אני נפגש עם רועי ,מפגשים קבועים
שלא מבריזים מהם.
רועי הוא החבר הכי טוב שלי. הייתי זה שהכניס אותו לכל הטראש
הזה, אבל לא זה שהוציא אותו.
בד"כ אנחנו יושבים, בבית ספר היסודי הישן, בחצר האחורית ובאותו
רגע שלא נשאר מישהו חי בסביבה, היה מוציא את קופסת הגפרורים
שהייתה לו בבוקסר. תמיד טען שכדאי לשמור את זה שם מטעמי
ביטחון..

מתחיל להחשיך ואני מזדרז עם הקיסוס.
80 אחוז זרעים ,אני שונא את זה.. אבל נראה לי לא רע החומר
הזה.
רועי מארגן מקור מים בשביל הבאנג, מתוך הג'ריקן שהבאנו מהאוטו
, בינתיים עושה חיפוש אחרון של זרעים.
התכבדתי בראש הראשון, וישר אחריו מתכבד בעוד אחד ,ועוד אחד
שלישי לפני שאני מעביר לרועי. לוקח תזמן מה שנקרא..
רועי מסתכל עליי במבט של ;תסיים כבר ת'ראש המסריח הזה...
הוא שנא לשבת הרבה זמן באותו מקום, העדיף להוריד עשרה ראשים
ולעוף מהאיזור.
שירה לא ירדה לי מהראש והתחלתי לאכול סרטים עליה ועלי כמובן.
שכחתי לרגע מרועי ואני קולט שהוא כבר צועק לי על זה שאני יותר
מ-2 דקות עם שלושה ראשים.. היו לי שם איזה כמה שאכטות אחרונות.
זהו נפל.
העברתי את הבאנג לרועי ,הוא שם לעצמו ראש דחוס
אחושלינג...והתחיל.
בינתיים, סיפרתי לו על שירה, בין שאכטה לשאכטה הוא ממלמל משהו
כמו;
"אז שתוק ולך תזיין אותה, ממתי לך יש בעיה עם זה.."
ואני כבר קולט את עצמי איתה ,מזדיין איתה על אותו משקל של
"הזיון עם ליאת"...
לא יודע למה ,אבל ליאת הייתה הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים.
רועי הפיל את הראש, העביר לי..
דוחס כמה שיותר, גומר את זה תוך 20 שניות בערך.
מעביר לרועי, ובינתיים ממשיך את הסרט בראש
היינו שיכורים, אחריי יום שישי מייגע, ערומים אחד ליד השני על
המיטה אצלי בחדר, התנשקנו, עליתי עליה, הייתי עם קונדום ולא
קיבלתי ממנה שום תגובה שלילית למה שאני הולך לעשות , אז
התחלתי..  
היא עצרה אותי באיזשהו שלב, איזה 4 דקות אחריי ,
ביקשה ממני אישור ללכת לשירותים.
יש לה מזל שלא עמדתי לגמור אחרת הייתי חונק אותה.
אני שונא שהן עושות את זה, חתיכת קטע מסריח שהן חיבות לדפוק
בכל זיון לפני זיון. גם ככה יש לי כאב ביצים כבר ארבעה
חודשים.
היא הולכת לשירותים, ובינתיים יש לי 400 גומיות על הזין. אז
אני פשוט נפתר מהם. שלום-שלום.
אני שומע את המים בשירותים יורדים וקם לכיוון הדלת של החדר
שלי,
חושך מוחלט והיא נכנסת לחדר, עם גוף כל כך מושלם ,כזה שאני
מסוגל להסתכל עליו 7;24 . זה נדיר.

מוריד עוד ראש..
מעביר לרועי.
ממשיך.

אני דוחף אותה על הארון בעוד אני מחזיק לה את הידים ,מנשק אותה
בחוזקה ,משם עובר לצוואר ,לחזה, ובעוד היא מתפתלת מעביר את היד
במצב נוגע,לא נוגע בכל הגוף.. אני מתחיל לרדת לה ומפסיק אחריי
9 שניות שאני שם,והיא משתגעת מזה..
מסתכל עליה ,ועולה לנשק אותה שוב ,בעוד היא מלטפת את כל הגוף
שלי במגע מדהים שרק מחרמן אותי עוד יותר, מתחיל...

עוד ראש,
מעביר.

גומר.

רק בסוף הענין היא קלטה את זה שלא הייתי עם קונדום ,
והתחילה להתעצבן ..
אני כבר מגיע לאורגזמה שלישית באותו יום ,כי המשכנו....למה
שנפסיק...אם היא בהריון, אז היא כבר בהריון.. זה לא מה
שישנה..

הסרט הפסיק לי. והסתכלתי קצת על רועי מוריד בקצב..
הוא לא זז, מתחיל לבהות במשהו בעודו חיוור עם עיניים מפוצצות,
את החומר הוא קיפל והכניס לבוקסר ,מיד אחרי זה קם על רגליו
וזורק את הבאנג לכיוון הגג של הבי"ס,
אני נעמד מולו ומסתכל עליו, וכמו שנשמעה ממנו יריית זינוק,
צעק: רוץ!
בקושי הבנתי במה מדובר, אבל אני יודע שעל רועי ,צריך לסמוך.
רצים עד אפס אחוז הכנסת אוויר לריאות ,עם גרון יבש בטירוף,
צמאים אחושילינג.. וממשיכים בכל זאת.
מסתתרים מתחת לאיזה בניין עם הרבה ג'וקים.. לא מצאנו משהו טוב
יותר.. לא יכולנו גם.
הייתי מסוקרן, רציתי לדעת למה בעצם עשינו את כל הריצה הזאת עד
לכאן ,שאלתי ורועי אמר לי שהיו שם מהמדור. לרועי יש ניסיון די
רע איתם.. אבל לפחות משהו אחד טוב יצא מזה, הוא יודע לזהות
אותם ממטרים.
מסתבר, שראיתי את אותה מכונית עם המדור.. היא הייתה מולנו,
נעצרו והסתכלו עלינו..
אבל זה לא הטריד אותי במיוחד.. חשבתי סתם עוד סרט רע.
כשיצאנו לרחוב, בשביל לקחת את האוטו, התפזרנו .
יש תחנת משטרה קרובה בסביבה שבה היינו ,לכן לא לקח הרבה זמן
וכל רחוב היה מצויד בניידת משטרה.
רועי מתקשר אליי, אומר לי בדיוק לאן אסור לי ללכת  ולאן מותר.
אין לי מושג ממש איך הוא יודע, אולי
הוא סתם מפוצץ כרגע...- אבל זה רועי ואני נותן בו את האמון
שלי.
התקשרתי אליו ,אמרתי שאני אקח מונית עד הבית שלו כי לא הצלחתי
להיזכר איפה החניתי וביקשתי שיחכה לי שם.
אני לוקח מונית עם ה-12 ש"ח שיש עליי. אומר את שם הרחוב,
מתחילים לנסוע לאותו כיוון.
הנהג הזה קלט אותי וחייך איזשהו חיוך עצבני של מרוקאי מסומם,
שאל אם יש עליי משהו ,מנסה לקמבן אותי להביא לו ככה
בקטנה..במקום הכסף שהוא וויתר לי עליו.
טענתי שאני אפילו לא יודע מה זה.
אני מגיע לרחוב, משלם 12 ש"ח, נפגש עם רועי למטה, יושבים באוטו
שלו.
את האוטו שלי אני כנראה אחפש כבר מחר, אני לא יכול לצאת
ולהסתובב ברחובות עכשיו עם כל הניידות והסרטים.
בינתיים, אנחנו מספרים על הסרטים שאכלנו בדרך.
סיפרתי לרועי שוב על שירה, והוא הוציא את הגיטרה שלו מהבגאז'
,הוציא אותה מהקייס והחל לנגן ולשיר איזה משהו שהיה נשמע דווקא
לא רע,
אז הקשבתי.
==========================================

שכבנו אחד ליד השני ערומים
אחרי עוד חירמון ברמה של חמישה כוכבים
פתאום הוא התחיל לגעת בי
מגעו היה כה נעים ורך
הוא הגיע לי בין הרגליים
ואז פתאום ...אה...הוא נכנס ,
ונכנס והמשיך ואני מתחממת ומרגישה עוד מעט
כן אני תכף גומרת
מרגישה או מיי גאד, ומתענגת ,נושמת
בכל גופי
סנסציה עוברת

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן          

הוא היה בלי קונדום
עכשיו פתאום שמתי לב
ניסיתי להתעצבן אך הוא שוב התחיל
שוב פעם עליי הוא שוכב
המשיך והמשיך ,ועכשיו מאונך
אני צועקת והוא נאנח
ימים עוברים ,התקופה מתמשכת
אנחנו נפגשים ואני גומרת
הוא המשיך והמשיך והמשיך ונכנס ואני צועקת והוא נאנח
ונכנס והמשיך ואני מתחממת ,מרגישה עוד מעט - כן אני תיכף
גומרת

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן  

בכל סיפורי הילדות ובכל המעשיות
לכל הקוסמים וגם לכל הפיות
אין שום דבר שווה יותר
מבאותו הרגע שם איתו להיות
ליטופים נגיעות ,ליקוקים ,נשיקות
חוויות שלא מהעולם
בשבילי זה היה מושלם
בשבילו זה היה רק סתם...

פזמון;
לי לא הייתה כזאת אורגזמה ממזמן ,
הוא יצא ואמר מזל שגמרת
כי אני כבר גמרתי ממזמן  

לי לא תהיה עוד כזאת אורגזמה לעולם
זה היה מקרה חד פעמי
של טירוף חושים ,גאות ריגושים ,הייתי בסוטול מושלם.


================================

קצת מנקודת מבט של ליאת........ אבל היה בנזונה...
מוכשר הבנאדם.

יום למחרת (כלומר שעתיים אחרי הכל) היו לי לימודים בשעת אפס,
הייתי חייב לחזור הביתה, רועי הקפיץ אותי.
זה היה מוזר, הוא נהג כמו בלוויה...שלא כהרגלו. אבל ברגע זה
יותר טוב, לא בא לי למות.
בקושי מצליח להזיז את עצמי מהמיטה ,משתדל להתאמץ כמה שיותר
,אני חייב להגיע לשיעור.
ומעבר לזה, חייב לעשן איזו סיגריה או שתיים לפני שהוא מתחיל.
הגעתי לבי"ס, רבע שעה לפני הזמן.. יורד למחששה ,רואה שם את
שירה , מבקש ממנה סיגריה ומנצל את השיחה הראשונה שלי איתה
בשביל לשבת כמה שיותר קרוב אליה.
הייתי כל כך מפוצץ.. אלוהים...ואני מדבר איתה ולא מבין מילה
אחת ממה שאני אומר או לעומת זאת ממה שהיא אומרת. וממשיך בכל
זאת.
אני חושב שחצי מהאנשים שם קלטו את זה עליי.. גם אחריי שלוש
שנים במקצוע, אני לא יודע להסתיר.
היא אומרת לי ; "אתה נראה מסטול בטירוף...". ואני מאמת את
הטענה שלה.
היא שאלה אם יש עליי, כי גם היא רוצה..
ולא היססתי להציע לה להצטרף אליי ואל רועי ב-17:30 . והיא
הסכימה..
כל אותו יום לימודים רק חשבתי על מתי הוא ייגמר ומתי אנחנו נלך
להיפגש עם רועי בחצר האחורית של בי"ס...
היום נגמר, אנחנו נפגשים בשער של הגימנסיה, מתחילים ללכת...
נפגשים עם רועי ,עושים היכרות ומתחילים להוריד ראשים.
הילדה מספרת לנו על הסרטים שהיא עוברת כרגע
וכל דבר שהיא אומרת אני מביים לעצמי בצורה מדהימה..
היא נשכבת עליי ואני נוגע לה בכל הגוף וקולט את רועי מסתכל
בחצי עיין ומוריד עוד ראש,
וכבר לא איכפת לי.. רועי מפיל תראש, מסתכל על הזוג שמתחרמן
מולו, מתיישב ליד שירה ,מעביר בעדינות את שיערה שהיה על
הצוואר, מנשק אותו. הוא מוריד לה את המכנס ואני דואג להוריד לה
את החולצה והחזייה.
הוא יורד לה בעוד אני מנשק אותה . עוברות מאז כמה דקות ולאחר
מכן, היא מעלה חיוך... גמרה.
ושנינו מרוצים.

כמה שהיא הצליחה לחרמן אותי..אלוהים..
כרגע העלתי את אחוזי הסיכויים שלי איתה ל-90.


שוב הגיע החלק המעצבן של העניין ורועי אמר שהוא רוצה לעוף
מהאיזור.
שירה ואני סרבנו לצאת מהמקום, כי היה סבבה.. רועי התעצבן והלך.
לא ממש יודע לאן.
אני נשאר עם שירה והיא מעבירה לי חיוך מקסים שרק עשה לי טוב
באותו הרגע. יושבים אחד מול השני ,רק שהפעם שנינו היינו פתוחים
יותר אחד לשני, מפוצצים שנמשכים אחד אל השני בטירוף. ומתחילים
להתחרמן,הפעם ביחד.

הכל היה ממש לפי מתכונת "זיון ליאת"..
השיר שרועי הלחין היה תפור פה לחלוטין. וזה עשה לי טוב להיזכר
בו.
באיזשהו שלב החלטנו לזוז משם ,באמת לא כדאי להיות יותר מדיי
זמן באותו מקום, עוד יתפסו אותנו על סקס ברחוב
ולא על שימוש ,אחזקה וידה ידה ידה...
ניסיתי להיזכר איפה החנתי אתמול את הרכב, הלכנו לשם.
אני מקפיץ אותה הביתה, מתנשקים אומרים משהו שאני לא זוכר מה זה
היה והיא יוצאת מהרכב לכיוון הבית.
ילדה מדהימה.

עובר שבוע ,אני עדיין איתה ,ואני נהנה כמו שבחיים שלי לא
נהניתי..
ביום שלישי בבוקר היא מתקשרת, לא היה בית ספר באותו יום,
וקבענו שהיא תבוא אלי..
היא לא רצתה להלחיץ אותי, אבל היא שאלה מה הולך איתנו...
פחדתי להגיד משהו שהיא לא תרצה לשמוע.. אז נתתי לה את הכבוד
בהחזקת הכדור...
היא אמרה שיש כאן משהו שמתפתח ממש טוב, וברגל ימין והיא הייתה
רוצה לנסות להעביר דווקא איתי את הזמן שלה.. המוח שלי לא היה
במקום באותו רגע, כי אכלתי עוד איזה סרט. לא ממש היה לי מה
לומר.. אז התקרבתי אליה ונישקתי אותה, ככה שאני מאמין שהיא
הבינה את התשובה.

כמה ימים לאחר מכן, יום חמישי ככה לקראת סוף הלימודים ,היא
ואורי התעצבנו בטירוף אחד על השני,לא עניינה אותי במיוחד
הסיבה, מה שכן עניין אותי זה שהיא עברה לשבת ליידי בשיעור, זה
רק חיזק יותר את הקשר שלנו ,העברנו מלא קטעים ולרגע אחד לא היה
משעמם.

יום שישי, 17:30, שלושה חודשים עם שירה, נפגש עם רועי למפגש
הקבוע.
הפעם לקחנו ממישהו אחר, חדש..
היה טוב יותר מכל פעם מבחינת האיכות ,תוך ארבעה ראשים שנינו
כבר היינו בסוטול מושלם.
זה היה שווה בטירוף.. עד שפתאום רועי הגיע ביציאה ואמר שהוא
עובר לגרמניה.
השארתי חצי מהחומר בתוך הפיה ,זה היה נראה לי חשוב יותר מלדאוג
להוריד אותו.
אני שואל מה קרה והבנאדם אומר שהוא עובר לגור עם יניב. שיניב
צריך אותו שם.
ניסיתי להאשים את הסוטול בכך שאני לא מבין מה הולך ואת הרעיון
הכללי.
עם יניב לא דיברתי כבר איזה שלושה חודשים וכפי שאני זוכר, אצל
הבנאדם הזה כל יום משתנה משהו. גם כן מיוחד.
רועי לא הסכים להסביר לי כלום ואני נשאר בחוסר ידיעה.


אני מרגיש תלוי בבנאדם הזה, כמו שאף פעם לא הרגשתי קשור
למישהו,למרות שידעתי ולמרות שהזהירו אותי
מספיק פעמים ,שאסור להיות תלוי במישהו ,אבל איך אפשר לא?
אני מנסה לשכנע אותו להישאר, על אף שאני לא יודע את הסיבה..
הוא לא מסכים ואומר לי לשתוק .לא להתערב.
הפסקתי לעשן, אני לא מסוגל יותר...מתחילים לי סרטים רעים מדיי.
רועי המשיך.
הולכים ברגל הביתה, לא מעבירים שום מילה. אומרים שלום. הולכים
לישון.

שבוע לאחר מכן, רועי מארגן מסיבת פרידה מכל החברים ,אין לו
מושג כמה זמן הוא הולך להישאר שם ,
עושים מסיבה, מלאה בגאנג'ה כרגיל. הפעם כבר לא היה איכפת לרועי

שניר ותומר ידעו שהוא מעשן..
המסיבה התארגנה לקבוצות בטבעיות מוכרת.
חלק סתם עישנו סיגריות, חלק מתחרמניםמזדיינים, חלק שותים
אלכוהול,
כמה כוסיות שרוקדות כאילו שום דבר לא מפריע להן בחיים, וחלק
שהם אנחנו.
אתה נכנס שם לחדר ומתמסטל רק מהריח.. מוריד איזה כמה ראשים,
מרגיש בחצי -HIGH .
שירה הייתה איתי רוב הזמן ובזמן שלא הייתי איתה ,היא רקדה עם
הקבוצה של הכוסיות.
המסיבה נגמרה וכולם נשארו לישון שם.
הלכתי לישון, בעוד אני מחובק עם שירה, והיא ישנה כמו מלאך.
בבוקר לא נשאר בנאדם אחד שלא היה שחוט.
אני מתעורר באיזשהו שלב וקולט שאני ושירה לא זזנו מילימטר מאז
שנרדמנו.
כשכבר כולם התעוררו, הם נפרדו מרועי, הטיסה שלו הייתה אמורה
לצאת בעוד 3 שעות .
אני ועוד כמה חברים מסיעים אותו לשדה התעופה, אני מתאמץ שלא
לבכות,אף על פי שאני מרגיש רע במיוחד.
הוא בא להיפרד ממני אחרון, אמר לי משהו בסוד, וחיבק אותי בזמן
שהוא בוכה. מסתובב, והולך.

כבר ביום הראשון בלי רועי התחלתי להרגיש את הגעגועים אליו.
חברה שלי ניסתה לעזור לי כמה שיותר וקבעה שאת שעת ה-17:30 שלי
אני והיא נעביר כל יום
זה עזר בהתחלה, היה כיף , אבל זה לא אותו דבר כמו עם רועי
אני מרגיש חסר אופי וריקני כמו אחד שלא מסוגל ממש להמשיך.
ובכל זאת אני ממשיך בחיים, באיזושהי דרך ונורא קשה לי, כל יום
אני עובר סרטים גם כשאני לא מעשן.
מתחיל להרגיש מה הם החיים הלא פשוטים ואני בדאון אמיתי.
בכל הזמן הזה, אני בקושי מדבר עם שירה ואנחנו ביחד כבר חמישה
חודשים.
היא מתלוננת עליי כל הזמן בפני חברים, הם מעבירים לי את זה
,אני חושב לשנות את ההתנהגות שלי אליה,
אני קר רוח, עצבני ולא מתחשב.. ובכל זאת אוהב אותה. ולא יכול.
ולא מסוגל.
באחד מין הימים, היא העלתה את הנושא .רבנו כמו שבחיים שלי לא
רבתי עם בנאדם והחלטתי שאני לא מסוגל יותר. נפרדתי ממנה.
בכיתי.
אני הולך להשתכר בבלקוני עם עוד איזה כמה חברים, אני חושב
-אולי זה ישנה לי קצת את המצב רוח ..
וזה לא עוזר בגרוש, אני חוזר הביתה, נרדם ומתעורר עם
האנגאובר.
ומקיא. כבר לא רגיל לאלכוהול בגרוש.
כשהאנגאובר עבר לי ,התחלתי להרגיש מעט חרמן, התרגלתי לסקס שבא
לי כל יום.
אני מתקשר לרוני ,אחת מהמכרות השנואות ביותר על שירה, האקסית
שלי, וההיא שתמיד רצתה אותי למרות הכל.
אני הולך אל רוני ואנחנו שוכבים. גאה לחשוב שאחת כמו רוני היא
הריבאונד שלי.
כמה ימים לאחר מכן, שירה התקשרה אליי פעם ראשונה משנפרדנו.
היא גילתה שרוני הייתה הריבאונד .
שוב משחק את עצמי מניאק, כבר איכשהו טוב לי ואני הורס את זה.
אני חוזר הביתה מהעבודה, מקבל טלפון מגרמניה- יניב.
רועי מת.
סתם אוכל סרטים.
ליעד מתקשר אלי מציע לי לבוא איתם לבלקוני ,עוד פעם.  אני עונה
בחיוב, מציע לו להביא גם את ענת לשם, ידידה טובה שלי. גם היא
עונה בחיוב. שניהם לא ממש מכירים את רועי וזה רק יכול לעזור
כרגע.
הולכים לבלקוני ,אני לא מדבר עם אף אחד אפילו לא שלום, הם
מסוקרנים ואני לא אומר מילה.
מקבל טלפון מ-שי    מתחיל להאמין. לקלוט. מנתק.
הוא מתחיל לבכות, לא שם זיין על מה שהבני זונות יגידו שם.
מעיף את מה שהיה על השולחן, הופך אותו ,עולה מעליו בריצה בעוד
כולם מסתכלים עליו יוצא מהמקום.
יושב על הכביש , מרכין את ראשו בין רגליו. ענת יוצאת אליו
בריצה , מבוהלת...מתכופפת לעברו, הוא לא רוצה לדבר איתה , טוען
שהיא לא תבין.
היא חיבקה אותו, בלי להבין דבר ,הוא הסתכל עליה בחצי עיין
פתוחה  ואמר : "רועי מת."
היא ידעה מי זה רועי כי הוא דיבר עליו הרבה.. והיא בכתה יחד
איתו.
הוא חוזר הביתה , ענת מציעה לו שתישאר ערה לידו כל הלילה, היא
ידעה שהוא מסוגל לעשות
לעצמו סבל נוראי אם הוא לבד. הוא שנא להיות לבד. להרגיש שהוא
מאבד סתם ככה אנשים.
והוא הסכים. היא נשארה לידו עד שעה מסוימת, הלכה הביתה כבקשתו
והוא נשאר לבד.
הוא יושן חצי שעה -שעה, מתקשר ליניב, רוצה לדעת פרטים והוא לא
מוותר.

הוא מתקשר לעומר, ב-17:15, אומר לו להיות בבית ספר הקודם בעוד
15 דקות בדיוק, להביא איתו עשרים ש"ח.
הכל היה מאורגן ומחושב טוב .
לפני שעומר בא הוא מתארגן, מכין באנג, דוחס כמה שיותר בשביל
ראש, מוריד אותו בקצב רצחני, וטוחן את הראשים האלה כאילו דבר
לא מפריע לו.
15 דקות אחריי זה בדיוק, עומר מגיע, מביא איתו עשרים ש"ח, הוא
מוסיף עוד עשרה שקלים והם וודקה.
עומר שתה מעט, הוא היה צריך להיות עירני כי הוא היה צריך לנהוג
עד לחיפה.
את מה שעומר לא סיים ,הוא סיים.
עומר נסע . השאיר אותו לבד- כבקשתו.
הוא נרדם, התעורר אחריי שעה והחל להקיא את כל הנשמה שלו, עד
שנחנק. לא ניסה להתנגד ,ומת.