כל השנים, הזמנים, התקופות,
לא יעזור לי כבר כל התרופות,
להבין את עצמי ולחיות עם העולם.
בטח שמת לב שאני עצבני, בגלגול הקודם לא הייתי אני,
וגם זה לא אני, שעומד כאן מול כולם.

ואני מעצמי שוב נגמל, וסוגר מעגל,
לא מביט לצדדים או לאחור.
ואני בן אדם מתוסבך, זה עצוב לי כל כך
לא לחיות, ולראות את העולם בשחור.

כל השנאה, הכאב והרע,
רק עזרו לי לראות שכל זה לא נורא,
ומבין את עצמי, ומשלים עם העולם.
בטח ראית שאני מסתבך, ואני לא בורח, אני לא הולך,
וגם זה לא אני, שימותו כבר כולם.


ואני מעצמי שוב נגמל, וסוגר מעגל,
לא מביט לצדדים או לאחור.
ואני בן אדם מתוסבך, זה עצוב לי כל כך
לא לחיות, ולראות את העולם בשחור.

ילד אידיוט שעצוב ואומלל,
מזיין את השכל, סוגר מעגל,
ויודע לכתוב סתם שורות בלי משמעות.
בטח ראיתם שזה מטומטם, והוא עוד מחפש את החרוז המושלם,
להבין את עצמו, שניה לפני שהוא ימות.

ואני מעצמי שוב נגמל, וסוגר מעגל,
לא מביט לצדדים או לאחור.
ואני בן אדם מתוסבך, זה עצוב לי כל כך
לא לחיות, ולראות את העולם בשחור.