|
מעיין של רשעות
אדמה של עצבות
חולקים בחדרי ליבך
פינות חשוכות
שנים עייפות
חודרות עכשיו
לעצמות
ניסית להילחם
אך כעת
כמו חתול אילם
ירח כבר דהה
וגם השמש עייפה
הכוכבים שרופים למטה
כואבים את המכה
כשאת תבואי
אני אתכסה
זה לא אומר לי כלום
אני בורח
ומגיע רק
למבוי סתום
סתירות כואבות
מובאות
על כנפי מילים
חופים עמוקים
של כאב
חורטים את דינם
עמוק בתוך הלב
ירח כבר דהה
וגם השמש עייפה
הכוכבים שרופים למטה
כואבים את המכה
כשאת תבואי
אני אתכסה
זה לא אומר לי כלום
אני בורח
ומגיע רק
למבוי סתום
כבר שנים
לא מצליח לצאת
זו לא את
זה אני מחכה
למפתח קטן מחכה
מחכה... |
|
|
ילד: "אבל האם
אפשר לחיות בלי
אהבה?"
זקן סנילי:"אני
אוהב קוסקוס,
אבל לא כל יום." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.