אבק מתערבב עם עשן חלומות
מחשבות אפופות שסיגריות פולטות
זרזיפי אור נזרקים מהירח, מחפשים נחמה
קולות של זעקה אילמת, מפלחים את הדממה
אני עוצמת עיניים, מנסה עוד להבין
איך חודר אל תוך ליבי אותו אור חיוור, עדין
איך מצליחים לחדור לי אל הלב בשירה שמיימית
איך גלי עוצמה מצליחים את השקט להמית.
איך מילים אבודות , תועות בדרך, מצאו את המנגינה
והתחברו ביחד לאותו דבר שלם, שאני לא מאמינה
לאותה הרגשה עילאית, לאותו כאב יפיפה
לאותם מחשבות שהמוח חושב והלב לא תמיד רוצה
להרגיש בחוץ, אבל להיות בפנים
לרצות להיות שונה, אבל בדיוק כמו אחרים
לצעוק את מה שאני רוצה, אפילו שצועקים עכשיו בשבילי
להגיד להם תודה, שהם הלב, המוח והפה שלי
ואז להביט אל השמיים, למצוא את התשובה בין הכוכבים
להסתכל על הירח שמאיר באור חיוור על החלומות המתהווים
ולדעת שעכשיו החיים רק מתחילים
ולפעמים גם אם אנחנו חושבים שאנחנו לא רוצים להיות יכולים
הכל אפשרי כשהעשן שנפלט מהסיגריה מתערבב עם אדי השכרות
והשקט שהירח מאיר עליו הוא בעצם רעש, שנכבה רק בטעות.