[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני כהן
/
אלוהים יצא גבר

כבר 32 שנה אני חי בעולם המחורבן הזה ועדיין לא הצלחתי להבין
את המין הנשי. אם לא הייתי כל כך חרמן כבר מזמן הייתי נזיר.
אין על גברים. אתה יושב איתם, שותה בירה, פותח כפתור בג'ינס,
דוחף ת'יד למכנסיים, מדבר על זיונים ותוקע איזה גרעפס ומילה
אתה לא שומע. אבל נשים זה כבר סרט אחר. הבת- זונה לא יכולה
לראות אותך שוכב על הספה עם חיוך, מגרבץ ביד אחת ומחזיק בירה
ביד השנייה, בלי להוציא מילה מהפה שלה, בחיים לא. האמת שאני
סתם מלכלך עכשיו כי שני עצבנה אותי. דוגרי אני לא קולט אותה,
אנחנו ביחד שנה וחודש ושבוע וארבעה ימים (אבל היא לא סופרת)
והיא כבר מתחילה לדבר איתי על חתונות. כאילו אחותי תרגיעי, אני
בן 32, אני אמור להיות לחוץ - לא את. הכול התחיל לפני חודש
כשרציתי לעשות מעשה טוב ולהפתיע אותה. הייתה לה יום הולדת 24 ,
זה יצא קצת אחרי שחגגנו שנה, אז החלטתי להיות רגיש , ספונטני
וחלומה הרטוב של כל בחורה וקניתי לנו כרטיסים לטורקיה .כבר
שיצאנו מהארץ הבנתי שעשיתי טעות. הדיוטי פרי. מקור נשיותה של
כל בחורה. עמדנו בקופה אחרי שהיא אספה בערך את כל החנות לעגלה
שלה והיא הסתכלה עליי במבט של גורה מיוחמת ואמרה לי "מה אתה
קונה לי?" חייכתי ואמרתי: "מה הכי זול?". שרדתי את הדיוטי אבל
אז הגענו למטוס. "אני ליד החלון" היא אמרה לי בקול מתבכיין, לך
תסביר לה שיש לי פחד מטיסות, היא תחשוב שאני סתם עושה לה
בכוונה עכשיו.אבל הייתי חייב להתווכח אז אמרתי: "בחיית שן-שן,
תני לבן-אדם לשבת". מזל שטורקיה זה רק שעת טיסה כי מהרגע
שהוצאתי את המשפט הזה מהפה היא לא החליפה איתי מילה. כשהגענו
למלון היא כבר נרגעה, בלילה אפילו היה לנו MAKEUP SEX. בבוקר
כשקמנו היא ליטפה אותי ואמרה: "אני יודעת שאתה מתנצל על אתמול
, זה בסדר..." מתנצל? אני?! על מה יש לי להתנצל, היא קרועה
לגמרי הבחורה הזאת. אבל שתקתי ולא דיברתי, בכל זאת לך תריב
איתה בחו"ל. באחד הלילות כשנכנסנו למיטה היא התחילה לדבר על
זה, נו זה... הדבר האסור שגברים לא סובלים שמדברים עליו.
חתונה. בהתחלה ברמזים עקיפים ומעצבנים בסגנון: "ממי, אתה חושב
שאני אהיה כלה יפה?" ואחר כך כששיחקתי אותה ישן, ממש בלי בושה
היא עברה לסגנון הפתוח והישיר: "מתי אתה מעדיף שנתחתן בחורף או
בקיץ?" מזה גם שוורצנגר לא היה מתעלם, הזדקפתי ואמרתי לה: "שן,
באנו עד לטורקיה כדי לריב? מה את מדברת יתי עכשיו על חתונה, את
בסדר?! אני לא מבין אותך, תני לי לישון בשקט". שמתי את השמיכה
על הראש ונרדמתי לצלילי הבכי המציק והצורמני שלה. האמת שאם לא
היינו בטורקיה, הייתי לוקח ת'רגליים שלי ועף משם, משאיר אותה
בוכה על המיטה. אבל המצב היה מחייב ולא יכולתי לזוז משם.
קיוויתי שהיא תפסיק , אבל זה רק הלך והחמיר. די מהר שני הבינה
שאני ממש לא בקטע של דיבורי חתונות והתחילה בריטואל הנשי- טקס
הפרצופים. איך שאני שונא את זה ואני גם לא מבין אף פעם איך כל
הנשים יודעות את השפה הזאת, שפת הפרצופים והשתיקות. האמת שבכל
מצב אחר דווקא לא היה איכפת לי שהיא תשתוק אבל כשהיא תוקעת עם
זה פרצוף של מלפפון חמוץ במחזור אני כבר באמת משתגע. היא
הענישה אותי בשביתות רעב, בחוסר סקס והגרוע מכל בשיחות על
המשפחה שלה. מהר מאוד גם אני הבנתי שיש רק דרך אחת להפטר
מהסצנות שלה. הדרך היחידה עפ"י כל החוקים היא להיכנע ולרצות את
האויב. היה כבר יום שבת ולמחרת הטיסה שלנו יוצאת, טוב באמת
שנזכרתי להתחנף. נשכבתי לידה על המיטה, ליטפתי אותה ואמרתי:
"שן-שן, השקט עזר לי לחשוב על דברים , מחר על הבוקר כשנוחתים
אנחנו הולכים להירשם ברבנות". היא כל כך שמחה, היא אפילו לא
הייתה עסוקה בניתוח לפרטי פרטים של מסקנותיי ומיד נתנה לי את
מה שרציתי. היא התפשטה ופיצתה אותי על 3 ימי חופשה יבשים. כל
הלילה התהפכתי מצד לצד וניסיתי לחשוב איך אני יוצא מזה. אנחנו
באמת עם של אידיוטים, גברים, מה לא עושים בשביל סקס. התפללתי
לאלוהים שיעזור לי, שיציל אותי שיגאל אותי מהבטחתי ובסוף מרוב
כל המחשבות כנראה שנרדמתי. בבוקר היא לא הפסיקה לקרון מאושר,
ואני רק רציתי לתת לה איזה בוקס שיוריד לה את החיוך המעצבן
שהיה מרוח לה על הפנים.כל כך חיכיתי כבר להגיע לארץ. במטוס
הודיע לנו הקפטן שעקב החרפת העיצומים במשק יש שביתות במכס
ונצטרך להמתין בסבלנות לשחרור החפצים. קמתי מהמושב, נגשתי
לדיילת ושאלתי אותה איזה מוסדות שובתים בדיוק. היא הסתכלה עליי
ואמרה: "הפעם זה דווקא בסדר, רק עובדי המכס, עובדי המועצות
הדתיות והרבנות שלא קבלו משכורת". הודיתי לאלוהים על כך שנתן
לי מפלט וחזרתי למושב שלי, הפעם ליד החלון. הסתכלתי על שני,
תפסתי אומץ ואמרתי: "שן, אני מקווה שאת יודעת שסתם צחקתי אתמול
בלילה עם הקטע של הרבנות בשביל שנשכב" שני הסתכלה עליי בפרצוף
המפורסם שלה, פרצוף של מלפפון חמוץ במחזור, אבל הפעם לא
השתגעתי, דווקא הייתי מבסוט מעצמי לאללה. כבר 32 שנה אני חי
בעולם המזוין הזה אני עדיין לא מבין את המין הנשי, אבל לפחות
אני יודע איך להתנהג איתו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?

- !NO









אפרוח ורוד
בהבה נתחכמה לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/04 19:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה