כל בני האדם פחדנים הם. כולם. וכל מי שאומר שאין זה כך הוא
הפחדן הגדול מכולם. כי כל בני האדם לובשים מסיכות כדי שיאהבו
אותנו - כי אנחנו מפחדים שאנחנו לא טובים מספיק כמו שאנחנו.
כל בני האדם שקרנים הם. כולם. כי כאשר אנחנו עוטים את המסיכות
שלנו, איש איש ומסכתו, אנחנו משקרים לעולם ולעצמנו, מתאמצים כל
כך להסתיר את האישיות האמיתית שלנו שלא פעם אנחנו שוכחים
בעצמנו מי אנחנו באמת. אדם שיגיד שהוא כן, תמיד הוא השקרן הכי
גדול. אחד מהאנשים ששכח כבר מי הוא.
כל בני האדם הם ציניים, ללא צדיק אחד בסדום. הציניות היא
מנגנון הגנה שהמצאנו לרגעים המעטים שבהם נחשפת נפשנו ואנחנו
פגיעים. צחוק הוא הדרך שלנו להסתיר כאב.
כל בני האדם חיות הם. כולם. פשוט כך. באנו מהחיה והיא נמצאת
בתוכנו, מחכה לטרף.
כל בני האדם רוצים להיות נאהבים. למצוא את אהוב ליבם שיאהב
אותם ומי שאומר ש"מי צריך אהבה, טוב לי לבד" הוא השקרן והפחדן
הכי גדול, מפחד להתמודד עם העובדה שהוא לבד.
היינו מעדיפים לחיות בשלום - בשביל השקט הנפשי שלנו, אבל החיה
שבתוכנו תזרוק את השלום לכל הרוחות בגלל גאווה או סיבה שולית
אחרת.
מותר לנו לפחד, לשקר, להיות ציניים, להתנהג כמו חיות, לפגוע
ולהפגע כי כל בני האדם הם אנושים. כולם. ולכולנו מותר לטעות:
הטעויות הן חלק מהיותנו בני אדם.