בצעירותי כתבתי בהמון אופטימיות ושפע של אהבה, ועוברות להן
השנים, ולצערי, שירי אהבה נמהלים בעצב, והאופטימיות הפכה ליותר
זהירה.
והיום אני מוצאת את עצמי, כותבת וכותבת, אני הופכת פסימית, אני
כותבת כאב, אנשים, ומדינה.
אז הנה לפניכם הפסימיות בהתגלמותה.
היום לזעוק " אני רעב" זה כמעט "אני אזרח המדינה".
אוי לה לבושה כנסת יקרה! הרכינו ראש לדקת דומיה בעת גסיסתה של
מדינה.
אלפי ילדי ישראל ועוד רבים וטובים מזקניהם מונשמים מהרווחה
ומאחר והברזים נסגרים (דווקא הכנרת מתמלאת) אז מבתי התמחוי,
מהחלוקה, ומהמדיניות החדשה, "מדיניות ההתרמה".
ומאחר וכך נזכרתי ששמעתי באחת מתוכניות הטלוויזיה שכל כך
מתקדמת הקדמה בעולם כמובן, שבעתיד נוכל להוליד ילדים בהזמנה.
אז ביבי מתכנן על הנולד, אז הנה ילדי העתיד בבקשה.
הם יהיו יפהפיים, עם גנים מושלמים, (ולא יתפלחו להם הגנים של
ההורים שלפעמים קצת דפוקים), נוחים, חכמים, וללא מומים, וכמובן
שזה יעלה הון, אז הם יהיו ילדי העשירון העליון.
מה עוד ביבי יכול לבקש?
אבל בינתיים, יש לנו דיקטטור אחד, וביבי גאון הדור היודע מה
טוב לנו ולאן, ובהמשך הגזע המושלם.
מה לעשות? לא ידענו שנתקדם עד כדי כך, השעונים תקתקו וחשבנו
לתומנו כמו הורינו שילדים זה שמחה וברכה, ומי בעצם יגן על
המדינה עד שתהפוך לנאורה?
אבל הו הקדמה, מתקדמת ללא רחמים וללא הבחנה, מתקדמת בקצב האש
שורפת בנו כל חלקה טובה, ולנו, יש ילדים, לנו הם מקור האושר
והשמחה, הם אומנם חכמים ובעלי דעה, אך שונים ומשונים ומכל
הסוגים, ומה אנחנו עושים? במקום להיות גאים?
נשברים! כי הופכים אותנו מובטלים, שפופים, תשושים, תלויים,
ועניים מרודים.
באושר הם רואים מחלה, והשביתו לנו את השמחה,ולוקחים לנו את
הבריאות וכל חלקה טובה.
גם אני רוצה להיות שרה בממשלה, או לפחות חברת כנסת נכבדה,
"בדבק מגע" אדביק את ישבני לכיסא שבמליאה, אהיה מובטלת בשכר
ענק, מאושרת, אמא ראויה, ולפנסיה אגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
כי ממילא יש לנו את "שרון מלך ישראל" אחד, וביבי " גאון הדור"
שניים, שמידי פעם עושים איזה מחווה קטנה ומשכיחים את כאבינו
וצערנו, כדי שנכאב כאבם של אחרים לשעה קלה, וכהרגלם בחטף
קוטפים איזו תהילה.
יש לנו את בעלי הממון בעלי הדעה, ובעלי משכורות העתק "הכל לפי
החוקה" לדעתי תפסו את אלוהים בביצה.
ואנחנו, מי אנחנו?
ולא מזמן נכתב בכתבה, 18 שנה מאז נכתב שירו של שלום חנוך,
אנחנו בצפיה "משיח לא בא" - בעצם אולי לזאת הכוונה.
אז אחרי שהאמריקאים יכינו לנו את התשתיות במאדים, כי לממשלתנו
אין כמובן את התקציבים, ולנו לא יהיה את המזומנים, אז נעזור
בשמחה בטרנספר, לשרון מלך מאדים, (או האי הווני) וביבי שיתרום
לחורבנה של מדינה חדשה, לבעלי ההון והעוצמה, (כוח העזר) וילדי
העתיד ילדים בהזמנה".
ואז אולי נתחיל לרפא את עצמנו מכל התחלואים, בתרופות סבתא
כמובן כי הרפואה נועדה לבעלי המשלימה, המגן, וכל אותם הכרטיסים
המגנטיים, נחיה בשלום על כל השכנים, ואז יכתב: וגר זאב עם כבש
ונמר עם גדי ירבץ, ותשקוט הארץ? שנה.
ועד אז עד אז, הכט מחפש אולי בכל זאת יש מישהו, קצת יותר
ישר,יותר אמין, יותר חכם, שיודע מהי הדרך הנכונה? שלא תמות לנו
המדינה?
"ויצא צדיק"
30.1.04 |
