גליש פנה לעבר ניגה. "הדנד שלך מהמם ביופיו" שידר אליה. היא
חייכה אליו קיברנטית ועפעפה אליו. הוא נבהל. "אנחנו לא צריכים
להתקדם כל כך מהר בפגישה הראשונה." "אבל אני לא יכולה יותר עם
המתומן הזוביני שלך." זמררה במתיקות, ושדרה אליו עוד גל של
ניחוח פיתוי (אפשר להשיג עכשיו בכל הקטלוגים ברשת). גליש התקרב
אליה וירק לסינגולרום, נכנע לשדרים שלה. היא הרפתה מהכל והחלה
לצוף "אתה טוב." החמיאה לו, נותנת לגשוש שלו להחליק על גופה
ולשמן את חלקיה המתכתיים. המתומן הזוביני תפח עד שכיסה את
כולה, וניגה נתנה למתומן להתחבר לכל חלקיה האורגניים. הדנד שלה
נשאר מחוץ למתומן, וסיביו האופטיים רפרפו על צידיו החיצוניים,
מחפשים את הליסגנו שלו ומרטיבים אותו. הוא החל לרעוד כולו עם
כל טיפה שהרטיבה את הדואניו עד שגם הוא התרומם מעט מהקרקע. "זה
מרגש" צפצף טלפאתית, והיא לא נשארה חייבת, וסמרה את כל שערותיה
האורגניות. לפתע חזרה לקרקע. "מה קרה?" גליש דאג. זו היתה
החוויה האינטראקטיבית הראשונה שלו זמן רב. "אני מצטערת." ניגה
התמוגגה מעט. "יש לי התחיבות אחרת." "אל תעברי בבקשה. עוד לא
סיימנו כאן. הגלים שלי לא מתמרים טוב?" נעלב. "אל תדאג, גליש,
אני עוד אחזור." שדרה, ונעלמה. גליש הרגיש מושפל. איך יכול
לסמוך על בת שנדורי לממש הסכם חוזי? הוא חזר לקש הצפוף ותמרן
אותו כך שיצלצל בעדינות עם כל תנודה תרמית בחדר. הוא כיבה את
מעגלי הערות ונתן לעצמו להחליק לטעינה מחדש.
גליש התעורר מצליל הקש. מישהו בחדר. הוא הושיט את גשוש החירום
למעגלי הערות והפעיל אותם. הוא סרק את החדר. ניגה ריחפה מעליו.
"אנחנו צריכים להשלים חוזה." שדרה לו יחד עם גל ניחוח.
הסינגולריום שלה עטף אותו ברכות והשדה הויזואלי שלו התמלא
בדימוי רכות וחושניות. הוא הרפה מכל המתח שבו והתמסר לה בכל
שמונת חושיו.
על שופר של ריקינו הוא שידר ברכות "אתם השנדוריות יודעות מה
לעשות." "לא לחינם יש לנו מוניטין בכל הקוסמוס." רפרפה אליו,
רגועה. "נקבע עוד חוזה?" "אני כבר אהיה איתך בקשר." שידר
בסתמיות. היא שלחה את הגשוש שלה אליו. "אולי בכל זאת?"
"יש לי כבר חוזים לכל הרשוד הקרוב." "טוב, אז ברשוד הבא."
אמרה, ונעלמה.
"זה היה טוב," שידר לחלל המרחבי האידי "צדקתם." "נהנינו להתחבר
אליך. תיצור איתנו קשר בחוזה הבא?" "אולי." גליש לא רצה
להתחייב. היומן שלו היה עמוס. "תודה לך על שיתוף הפעולה." הם
התמוגגו למימד אחר. עכשיו גליש היה לבד. הוא נינוח לו בקש שלו
ולגם קוקה קולה מהמימד המכוער. לפחות משהו טוב יצא מכל הסיורים
האינטר-קוסמוס שלי. זה ממש נימוח.