הרוח בפניי גורמת לעיניי לדמוע...
האם פנתה נגדי, או שמא אני נגדה?
שנים שלא יצא לי כבר לשמוע
דבר מלבד לשריקתה המחרישה.
אני מועדת על עקבותיי
הפונות לכיוון ההפוך.
החלון שניפצתי על מנת להימלט
תוקן ונסגר,
ואני לעולם לא אקיש בדלת.
לרגע קט נדמה כי זז וילון,
מבט מלא תיקווה של ילד
בוחן אותי עומדת רחוקה
על שתי רגליי קפואות...
אך כלום לא השתנה,
והווילון חוזר למקומו
עוד פעם יותר מדי -
עוד אכזבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.