כבר שבועיים שאין לי שום דבר רציני לעבוד עליו, ניסיתי לעשות
משהו עם לוני אבל הוא היה עסוק יותר מדי עם הדג מלוח הזה- מאז
שהם הכירו הוא כאילו אדם אחר, וכך נותרתי לבד גם במערכה הזאת,
תמונות חיי.
אני לא חדש בשכונה הזאת, כבר עברו פה הרבה אחריי ומעט לפניי.
אפשר לומר שאני מחלוצי השכונה הזאת. שהגעתי היו פה רק עצים, מי
חשב ששכונה תבנה פה? הכל היה בגדר חלום- מפרדס לשום כלום, היה
פה הרבה בלאגן וגם לקח זמן עד שקיבלו פה היתרי בנייה ואז החלו
הפגנות והחתימו עצומות אבל אי אפשר להשיג כלום במדינה המחורבנת
הזאת.
אילנית, ראש העיר כאן, באמת עושה עבודה טובה, אישה ממוצעת כבת
50+, קשישה בגוף של ילדה, כל הזמן מתרוצצת, רק כדי לסתום
לאנשים את הפה, ואני מעריץ אותה בכל לבי.
שתסתום לכולם את הפה- כל עוד זה לא נוגע אלי, אז זה בסדר.
יו, ואיזה רעש היה פה שבנו, כמעט ולא ישנתי אז וגם השנת צהרים
שתמיד הייתי רגיל לעשות בשעתיים החופשיות מהעבודה כבר לא היו
שעתיים והייתי חוזר כולי עצבני ומזיע לעבודה, לא רוצה לדבר עם
אף אחד וכמו תמיד מכונס בעצמי, אבל עובד עד 22:00.