זה סיפור על כלום
כלום שרצה להיות משהו, מישהו
זה לא היה משנה לו, העיקר שיחשב
העיקר שאותו מישהו יראה וישים אליו לב.
רק שלא יהיה כלום
כי כלום, זה ממש עלוב, פגום.
כלום לא ידע מה לעשות
הוא למד ממש ממש טוב כדי שאולי יחשב חכם בין הבריות.
כלום גם החליט להצטרף לתנועת נוער
קצת ערכים קצת כיף, אולי יזכה לקצת זוהר.
חוץ מזה הוא שמע שבתנועות נוער מקבלים את השונה,
אולי זה כל מה שהוא, רק לא זהה.
ובעצם לא כלום,
כי גם שונה זה משהו,
משהו זה לא כלום.
כלום הלך לגדולי הפסיכולוגים במדינה,
למומחים ולפרופסורים, לכל הפמליה.
ואף אחד לא ידע מה להעיד
כולם לא מצאו בו תכלית!, מה להגיד?
איך אפשר? כלום ללא תכלית?! כמה מוזר! כך כולם טענו
אך עבור כלום זה היה רגיל, הרי כך אותו בראו.
יום אחד כלום פתח מילון, אבן שושן הכתום, שכולם מכירים
קרא ועיין, חיפש מילים חדשות
עד שמצא את הגדרתו שלו ללא כל הרחבות:
"כלום- מאומה, משהו, דבר מה"!
כלום היה כה מלא שמחה , סופסוף התגבשה לה החלטה!
הנה אני נחשב, עכשיו אוכל לפתח לי לב רחב!
כלום הלך למשרד הפנים
החליט שחייב הוא למצוא שם מתאים
חיפש וחיפש ומצא את השם המושלם - "אלמוני" זה כה חכם!
אז עכשיו אלמוני הולך בדרכו הרגילה
האנשים העוברים ושבים מעיפים קריצה
עכשיו הוא לא מנוכר, הוא פשוט
לא מוכר (: