ארז פינצי / שיר אהבה ישן אבל בועט |
לפרוח במשך הלילה
טעם העסיס של גופך עדיין זורם
בילדיי הרבים לאין ספור
באשר נחצה את גשר הנשיה
ונזרע דמנו באדמת זיכרון התמימות של
אהבתנו כי שלמה היא היתה ושלמה היא
כיום כאחד אנו זורעים רשתות אנרגיה
עד לאין מרגיש אלא בקטן שבקטנים החיים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|