אוי, איזו טעות
כשמצאתי מכתבים,
ותמונות,
לרגע לא חשבתי
שתוך שניות אהפך למפלצת ירוקה...
שכל מילה שכתבת,
לאחרות,
מטרפת אותה על דעתה
עד שיום אחד, אני אבלע,
אותי, ואותך,
ביחד.

בעיקר אותי.

אני עוצמת עיניים,
כשאלה פיצ'ג'רלד מתנגנת לי, וזה,
כל כך קל, לשקוע...
ולא,
כי אתה,
ו ה י א
בתוך הראש שלי.
ואני חושבת שהלשון שלה בפה שלך,
זה הרבה פחות נורא
משפתותיכם נפגשות במתיקות נוראית
(נוראית לי)
ואתה מרגיש,
אתה מרגיש הכל.
אתה מרגיש אותה.
ואני יודעת, שאם כבר הרגשת,
הרגשת באמת (אני רואה שהרגשת),
אף פעם, לא באמת ולא בתמים,
תוכל להרגיש אותי.
האמת שלך התבזבזה עליה,
וזה אפילו שווה את זה (כואב לי לומר),
כמו שהאמת שלי מתבזבזת עלייך.