[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לי בסינסקי
/
מתי תבינו?!

למה אף אחד לא מבין אותי?
למה אף אחד לא מבין מה אני באמת מרגישה?
בואו אני יסביר לכם מה אני מרגישה:
אני מרגישה רע!
אני מתגעגעת אליו כמו שלא התגעגעתי לבחור בחיים שלי.
אני אוהבת אותו כמו שלא הצלחתי לאהוב עד שפגשתי אותו ועכשיו
כשאנחנו לא ביחד, אני בוכה כל הזמן, מציירת ציורי מוות, מציירת
רק בשחור, שונאת צבעים אחרים.
כל הזמן אתם אומרים לי, "תעזבי אותו, הוא לא שווה את זה", "הוא
סתם חרא".
אז זהו שלא! פה בדיוק אתם טועים!
זה בדיוק מה שאתם לא מבינים!
הוא לא חרא! הוא אלי שלי... שלי!
והוא כן שווה את זה.
למה? כי בחיים לא ראיתי את עצמי ככה, בחיים לא ראיתי את עצמי
כל כך שמחה ו... בחיים לא ראיתי את עצמי כל כך עצובה...
שבורה.
ואם יבוא יום ותראו אותי, אתם תחשבו לעצמכם:
"היא לא נראית כל כך עצובה".
"למה היא צוחקת כל כך הרבה אם היא שבורה?"
הכל בולשיט אחד גדול!
אני ככה רק בגלל שהתייאשתי ממכם.
הגעתי למסקנה שאתם באמת חסרי תועלת ושאתם לא יודעים לעזור כמו
שצריך, לעזור לחבר בצרה.
אז מה עוד אפשר להגיד כדי שתבינו?
שהוא היה האחד? שאני לא יכולה בלעדיו?
כל מה שאני אגיד זה גם ככה לא משנה כי אתם לא מבינים ובטח גם
לא תבינו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות חולה זה
כמו שנגמר לך
ג'ויינט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/2/04 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי בסינסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה