[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יסמין בלום
/
סולדג'ר בוי

דווקא עלי אתם שואלים? עלי אף פעם לא שואלים. תמיד נתנו לו את
הקרדיט על העבודה שלי. בסדר, אני אספר לכם עליו, החרא. הכרתי
אותו בזמן השירות הצבאי, שירתנו ביחד באיזה בסיס שכוח אל בתור
מ"כים. כשאני הועברתי לשם, הוא כבר שירת שם די הרבה זמן. אז
נתנו לי את כל אלה שעשו לו צרות. הוא כל הזמן היה בא לבכות לי
על התלונות של האנשים שלו. בחיי, שום דבר לא היה מספיק טוב
בשבילם. הצעתי לו שיתחיל להבטיח להם הבטחות, זה תמיד מעלה את
המורל וסותם כמה פיות. אז ככה, הוא היה רגוע לאיזו תקופה וכולם
היו מרוצים. ובאמת התחיל להיות שיפור, הם הוכיחו את עצמם, הוא
התחיל לעזור להם, לתת להם, להציל אותם מעבדות ומיתה וכאלה.
עכשיו, מצד שני, לי היה ברור בדיוק אילו זבעלס הפילו אלי אז לא
לחצתי יותר מדי, הקלתי עליהם כמה שיותר. נתתי להם רק כמה חוקים
קטנים כדי שירגישו בתוך מסגרת, אבל חוץ מזה ממש יצאתי כלי.
התחלתי להוכיח את עצמי כי מסתבר שאף אחד לפני לא הצליח להרגיע
את האנשים שלי וקבלתי כמה מילים טובות מהמפקד. ואז האנשים שלו
התחילו לראות את זה. זה היה אחרי תקופה די ארוכה של שקט והבלגן
הזה ממש ערער אותו. הוא לא הצליח להבין איך מצד אחד הם ממש
מעריצים אותו ומצד שני הם כל הזמן מתלוננים. הוא עוד המשיך
לנסות עוד איזו תקופה, כל פעם היה לוקח מישהו אחר לצד ומבקש
שיעזור לו עם השאר אבל זה אף פעם לא היה עוזר. הייתי שומע אותו
צועק מתוך שינה קללות שכוונו אלי. האמת היא שכן הרסתי לו הרבה,
אבל זו לא באמת הייתה אשמתי. לדעתי הוא פשוט ציפה יותר מדי
מחיילים פשוטים. אמר להם להאמין בצורה עיוורת בדברים בלתי
נראים. לי לא היה זין לשטויות האלה, לחיילים שלי נתתי מה שרצו
רק כדי שיסתמו את הפה. במלחמה הראשונה שהתחילה הוא התחנן
שיגייסו אותו לחי"ר. ביום השני של המלחמה כבר הודיעו לנו שהוא
מת. זה לא שלא היינו עצובים. הוא כן היה בחור טוב, גם היה בחור
חכם, כזה שאפשר לדבר איתו פילוסופיה כל הלילה. אבל לקראת הסוף
הוא היה עושה כל מני דברים מוזרים וכולם התחילו להתרחק ממנו.
רק האנשים שלו בכלל לא שמו לב. לפעמים אני פוגש חברים שהילדים
שלהם משרתים שם עכשיו והם מספרים לי על האנשים שלו. איך הם
מסתובבים בכל הבסיס ומחפשים אותו או ממשיכים להאשים אותו על
שטויות או מתחבאים כדי לעשות משהו שהוא אסר עליהם לעשות. אני
קצת מפחד עליהם, הם יצאו מאוד דומים לו... הכלב דומה לבעליו.
אני לא יודע, כנראה שאני גם קצת מרחם עליהם. הוא חינך את
האנשים שלו להיות אנשים טובים, אני חינכתי את האנשים שלי
להסתדר בעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הגרמנים עושים
על האש שבוע
לפני, זה הכל.





אדולף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/2/04 4:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יסמין בלום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה