ביום סגריר
הוא יצא לו לבדו
אמר שהוא לא יודע לאן הוא הולך
ואני, אחריו הלכתי, לא ברגליים אלא בלב.
אהבתי אותו והוא הלך...
הוא השתלב בערפל בצורה כמעט מושלמת שכמעט אי אפשר היה לראותו.
ואני צעקתי לו שלא ילך
ושאני אוהבת אותו, אבל
ליבו כבר לא היה איתי
ולא היה שייך לי.
הוא לא הקשיב, והלך,
ואני ידעתי
עמוק בלב
שלא אראה אותו יותר לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.