טהרתך כבר אינה, עוד.
גופך הושחת, חולל
בידיו הפולשניות של הכאב.
בהינף טעות מיוסרת, נסחר פרי בטנך
ועמו נטמן הסוד.
על הריסות השאיפה, צורבות דמעותייך מתוך הייאוש
זולגות,
בין בקעי הסדקים בחומת האמון.
מצולקת, הביטי בך!
רשעות האדם חרטה בבשרך,
והשנאה מצאה מסתור...
הכיצד תורגש כווית האהבה
באכזריותו של הקיום?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.