היא תלחש לך באוזן,
תחבק את הדובון.
רק עלה הלילה מתרחב לה האישון.
עכשיו היא בוכה ומדוכדכת,
המלנכוליה מגוחכת
התפכחתי מאילוזיה מתמשכת.
מביטה למעלה בעינים פקוחות
עוצמת עינים, מקשיבה לרוחות.
השתלבה לה בנוף של מדבר אינסופי.
נותר לחכות לשודד שיערוף את ראשי.
הים שהיה כ"כ כחול,
הפך גם הוא לגוש של חול.
צועקת לשמים,
שואבת מבארות העינים.
היא תלחש לך באוזן,
תחבק את הדובון.
כבר דאך הלילה, התרחב לה האישון... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.