אור כתום / מפגש |
כבועות סבון מנצנצות.
כל אחד שקוע בריחוף של עצמו
ובבדידותו החולמנית.
לעיתים סתם כך בחלל האוויר
מתנגשות הבועות בעצמן.
לפעמים בגלל חוסר מקום,
לפעמים בגלל כיוון הרוח.
ולא ניתן לצפות את ההשפעה על הבועות.
יש שנפשות מתפוצצות לרסיסי סבון.
ויש שמתאחדות, לישות אחת.
וכך ממשיכות בריחופן, יחד.
במיקומן הטבעי.
עד יתפרץ האוויר מתוכן,
יאבדו צורתם הגשמית
וישארו תלויים בזיכרון כשני כתמי אור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|