יפעת דהן / יד הגורל |
במה שנותר,
בקמצוץ האהבה שנשאר.
אתה איתה אני איתו
ובינינו, יד הגורל מחליטה.
תופסת בידך,
מצפה שתתפוס בשלי,
אך לא הצלחת להגיע לגורלי.
רואה אותך מרחוק,
מנסה להגיע,
לתפוס,
אך כל צעד שלי,
אתה מתרחק אל המקום שבו גורלך שוכן.
אולי יום אחד,
כשהשמש תזרח מן המערב,
גורלי יתערבב בגורלך,
ולבי יהיה בשלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|