הו, ורד שחור.
כהה כמו השחור.
אפל,
כמו הליל.
צמח מקברי,
חתך בשרי,
ניקר את עיניי,
סתם תפילותיי.
נפתח לירח שחור,
לגרש את קרני האור.
לבקש חמלה,
בשבילי בלי מילה.
למצוא נחמה במיתה,
ולמות כשוטה.
להמשיך כך לשכב,
בקברי הרקב.
נשמתי מפוחדת,
למותי היא סוגדת,
כמו ורדי השחור,
המצמרר מהקור.
וכך בכל ליל,
חשוך ואפל.
עולה מקברי,
ממלמל את שירי.
נפתח אל השחור,
סולד מהאור.
הו, ורד שחור,
אפל או טהור? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.