[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטע דה דארק
/
האהבה עיוורת

אתה לא עוזב אותי לרגע, ולמרות שאינך איתי יותר, מחשבותיי
נודדות לכיוונך ללא הרף. הכאב והאובדן שאני חשה לא מניחים
לנשמתי. כל אשר אפנה, כל שיר אשר אשמע, הכל יזכיר אותך.
בשנים שעברו למדתי לראותך כידיד נפש, מגן מפני כל צוררי, טיפה
קטנה של ביטחון ואהבה בעולם חסר רחמים זה, אך גם אתה, כרבים
אחרים לפניך, בגדת בי.

שבועיים חלפו להם, ואני כדרכי ניסיתי להתגבר. ריקנות הציפה
אותי, חודרת עמוק לתוך נשמתי,
חורכת בדרכה כל שמץ של חמימות. כל פיסה של שלמות נפשית שמילאת
פעם, כל רגש של חמימות, ביטחון ואהבה, הכל נמוג בהינף יד.

שלוש שנים הערצתי אותך, עיניי נצצו בכל פעם שמבטי נחת על פניך.
כמהתי אליך, פיללתי שיבוא היום ואולי תסתכל גם עלי ועינייך
ינצצו. היה זה חלום שווא, היום אני יודעת זאת, מחשבות ואשליות
של ילדה קטנה ותמימה.

נסעתי רחוק ואתה התקרבת, הפכנו לידידי נפש. הרגשתי כה בטוחה
לידך. לאט-לאט הסרתי את ההגנות. חומות הברזל שבניתי סביבי במשך
זמן כה רב נמסו לידך. השריון הכבד, עשוי מלאכת מחשבת, שעטיתי
על עצמי, התפורר לאבק מול מבטך הרך כל כך. הזנחתי את ההגנות
ואת הביצורים ואף האמנתי בכל ליבי שלעולם לא אצטרך אותם שוב,
שלעולם לא אאלץ להתחבא מפני העולם כל עוד חסיתי בצלך.
כמה טעיתי.

חצי שנה עברה עלינו בריפוף. סירבתי להאמין שאחרי זמן כה רב
שאני מכירה אותך, זמן כה רב שהשקעתי בך, בידידות שלנו, תפנה כך
את גבך אלי.
השתלשלות העניינים עד לרגע זה אינה מובנת לי. הכל נראה כמו
מתוך חלום בלהות, חלום שאם רק אצליח להתעורר ממנו, אמצא שהכל
כשורה, כאשר דבר אינו יכול להיות יותר אמיתי מזה.
האוויר נדחס החוצה מראותי, ודמי נראה כי החל לרתוח. העולם
הסתחרר מסביבי והיגון עמעם את חושי. כאב מפלח עור, עצמות
וגידים השתרש בקיבתי. לראשונה בחיי חוויתי את תחושתו המעוורת
של אובדן.

ימים שלמים עברו עליי חסרי שינה. החושך גימד אותי והרגשתי כה
קטנה. דומה היה שבכיתי ים. הבכי הותיר אותי מרוקנת כוחות.
עיניי הנפוחות צרבו והטעם שהשאיר הבכי בפי היה מר, כשם שהיה
טעם האובדן. תהיתי אם גם אתה מרגיש אותו באותה העוצמה או כפי
שהיה דרכו של עולם אכזר זה, רק אני התאבלתי על הניתוק.
רבים עזבו אותי בימי הקצרים, אך אף לא אחד מהם השאיר בי צלקת
כה עמוקה שלעולם לא תגליד כפי שהותרת אתה.  

מחשבות עלייך עינו אותי בכל רגע של ערות, רק שלא כמוך, לי לא
הייתה המותרות לשקוע בשינה חסרת גבולות ולשכוח שכן גם שם
הופעת, באינספור סיוטים וחלומות חסרי פשר שהכאיבו לי רק יותר.
אפילו בספריי, שמאז ומעולם היו ידידיי האמיתיים, לא מצאתי
מפלט. גם שם זיכרונות מדברים שאמרת או תחושות שהיו קשורות אליך
צצו ועלו. הכאב, הפחד, האובדן והריקנות שיתקו אותי, כבלו אותי
בכבלי ייאוש ובדידות וגררו אותי לעמקי תודעתי, שם קברתי מזמן
זיכרונות עבר טראומטיים בזכותך.

שעות על גבי שעות שקעתי בהירהורים לאור פס דק של הירח המתמלא,
שולחת אין ספור תפילות לאוויר העולם, מקווה שמישהו מקשיב.
שבועות בכל פעם, מנסה לשכנע עצמי לישון אבל הגעגועים והחרטה
מנעו ממני אפילו את הצורך הבסיסי הזה. כאב לי ועם כל דקה שחלפה
לה ולא תשוב עוד, הבנתי שלמעשה זהו אכן הסוף המר.

מחשבותי נדדו עתה בכיוונים שונים וחדשים. הפצע העמוק החל
להגליד והמוגלה פרצה החוצה. חלומות חוזרים ונשנים עיטרו את
לילותי, חלומות בהם אמרתי לך כל מה שאי פעם רציתי לומר
ופחדתי.
הסברתי לך בסבלנות עיקשת עד כמה אתה חלש, עד כמה אתה מגעיל
אותי, עד כמה אני מתעבת אותך. חוסר עמוד השידרה שלך דחה אותי
עד כדי עיוות תמידי של פרצופי כשחשבתי עלייך. כל לילה נפגשנו
בחלומותי, ובכל לילה מחדש התת מודע שלי עם מצפוני המחודש
הוציאו עלייך שלוש שנים של תיסכול וצפיה מהצד.
האהבה שלי כלפיך נמוגה כאורו של הכוכב האחרון לפני עלות השחר.
השנאה והתיעוב תפסו את מקומה, כמו שהשמש מחליפה את אחותה הלבנה
בכל בוקר. בכיתי בחלומותי. הפעם לא מכאב כי אם משחרור. שנאתי
אותך במשך שלוש שנים תמימות, אבל האהבה המזוייפת עיוורה אותי.





כשאני כותבת שורות אלו אני כבר אחרי הגילוי הכי מר שיכולתי
לגלות עלייך. התיעוב שאני חשה כלפיך מתגמד לעומת התיעוב שאני
חשה כלפי ולו רק בגלל שאהבתי אותך פעם. אני מרגישה כמעט טמאה
על שאי פעם נתתי לך לחבקני ואני מקווה שלעולם לא אאלץ לעמוד
שוב בסבל מעורב בהבנה מחליאה זו, כמו שעברתי בכמה החודשים
האחרונים.
תודה שפתחת את עיניי. היום אני מבינה עד כמה הביטוי הזה נכון -
"האהבה עיוורת".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תחרות "היגאל
שיבעל את זאת
שאהבה את
התלאביבי
"
יוצאת לדרך!
בין המשתתפים:
מר עמיר, מר
בשן, מר
ייעטר...




זאת שאהבה את
התל-אביבי מנחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/2/04 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע דה דארק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה