זאת הייתה עוד מסיבת פיצוץ בשישי בערב של תיכון "נמרסקי"
שבעיירה קטנה בצפון אמריקה. אחרי המסיבה החליטו כמה מהחברה
לרדת לים ולספר סיפורים מפחידים. השעה הייתה שתיים לפנות בוקר.
הם היו חמישה נערים, שלושה בנים ושתי בנות. הם ישבו מסביב
למדורה והקשיבו לסיפור של דניס, אחד מהנערים.

"ואז, הוא תפס אותה עם הציפורניים ורצח אותה! והיא עדיין
חלמה!" סיפר דניס.

"אוי באמת! זה ההעתק המושלם של פרדי קרוגר!" אמרה ג'ני
בלגלוג.

-"חכי רגע, זה משתפר!" האיץ בה דניס.

המדורה כבר כבתה ואז מצא דניס את הרגע הנכון להבהיל את כולם.

"ואז... בוו!!!" צעק דניס וכולם נבהלו וקפצו.

הם נרדמו שם כולם אחד על השני, ולפתע באמצע הלילה התעוררה לין
- אחת מהבנות. היא הייתה כל כך משועממת והחליטה ללכת לשחות קצת
באגם, ולכן העירה גם את חברה ג'ורג'. הוא הסכים והם הלכו ביחד
לאגם. ג'ורג' צלל מתחת למים.

"נו קדימה ג'ורג', תצא משם כבר!" קראה לין.

"ג'ורג', אין לי סבלנות למשחקים שלך. נו תצא כבר."

אבל ג'ורג' לא יצא.

"ג'ורג'?" שאלה לין קצת מודאגת.

היא הכניסה את היד למים וחיפשה את ג'ורג'. היא הצליחה לתפוס
בראשו ואז משכה אותו למעלה בחיוך דרך השיער שלו. היא העלתה
אותו למעלה וראתה שרק הראש שלו היה בידיה.

היא צרכה ויצאה בריצה מהמים. לפתע הרגישה משהו תופס ברגלה
ומושך אותה למים. המון דם השתרר באגם. רגלה של לין צפה על המים
ואז נעלמה.

למחרת בבוקר התעוררו כולם והחליטו לחזור לביתם, ואז הבחינו
שג'ורג ולין חסרים.

"היי מישהו יודע אולי איפה ג'ורג'?" שאל טום.

"ולין? גם לין חסרה!" אמרה ג'ני.

"הם בטח חזרו הביתה באמצע הלילה! מה הלחץ?" הרגיע אותם דניס.

"כן.. הזוג הזה..." אמר טום.

שלושתם חזרו הביתה ויותר מאוחר ג'ני החליטה להתקשר ללין, לשאול
אותה למה היא הלכה ככה באמצע הלילה.

"היי. לין שם?" שאלה ג'ני את אימה של לין.

"לא, היא נמצאת עם ג'ני ועם שאר חברותיה. היא כנראה תחזור
בערב. מי רוצה אותה?" שאלה אימא של לין.

"אהה, לא, זה לא חשוב. סתם ילדה מהכיתה." ענתה ג'ני בבהלה
וניתקה את הטלפון.

ג'ני ישבה בכיסא מול הטלוויזיה ולא הבינה מה קרה.

היא שיחזרה לעצמה את היום שעבר ואיפה הם יכולים להיות.
הטלוויזיה הייתה דלוקה בערוץ של החדשות. לפתע ג'ני ראתה בחדשות
משהו שלא האמינה לו.

"...בשעה 3 בצוהריים, מספר תושב המקום, שבא לשחות באגם עם
משפחתו ולפתע גילו משהו ממש מחריד. גופותיהם של שני צעירים
שעדיין לא יודעים מי הם בדיוק..." ג'ני קפאה במקומה. לפתע צלצל
הטלפון. ג'ני לא יכלה לענות, היא הייתה משותקת לטלוויזיה. היא
הרימה את הטלפון ושמעה את טום צועק מהצד השני:

"ג'ני! ג'ני זאת את?"

-"כן" ענתה ג'ני.

-"מה נעשה! הם יחשבו שאנחנו הרגנו אותו! הם יחשבו שאנחנו עשינו
להם את זה! הרי רק אנחנו היינו איתם אתמול! מה נעשה!.."

לפתע ג'ני הבינה שבעצם אחד מהם עשה זאת.

"זה דניס! טום אתה שומע? זה דניס! רק הוא יכול להיות! זה הוא
ששכנע אותנו שלא קרה לו כלום! הסיפורים המפחידים שהוא סיפר
השפיעו עליו! אני אצלך עוד 10 דקות." קראה אליו ג'ני.


אימא של לין כבר הייתה מודאגת מהשעה שלין לא חוזרת לבית, ולכן
התקשרה לבית של ג'ני, ואימא של ג'ני ענתה:

-"הלו?" שאלה אימא של ג'ני.

-"הלו?, לין נמצאת שם?"

-"לא. זאת אימא של לין?"

-"כן! את יודעת אולי איפה לין? אולי עם ג'ני?"

-"אני לא יודעת ממש, כי ג'ני לא כאן, אבל כשהיא חזרה לין לא
הייתה איתה. למה, קרה משהו?"

-"לא, לא, תודה." ענתה לה אימא של לין והחליטה להתקשר למשטרה
והודיעה על כך שביתה נעדרת.

-"עברו כבר 24 שעות גברת?" שאלה השוטרת שדיברה עם אימא של
לין.

"לא אבל, כבר עבר הרבה זמן ואני לא יודעת איפה היא, ו.."

-"גברת, תתקשרי כשיעברו 24 שעות בבקשה."

-"לא! את חייבת לעזור לי בבקשה, קרה לה משהו, היא הלכה אתמול
עם חברים אחרי מסיבה לאגם והיא הייתה אמורה לחזור ב..."

-"לאגם?, חכי רגע גברת." פקחית המשטרה פנתה לסמל בכיר ואמרה
לו:

"סמל, יש כאן מישהי על הקו שטוענת שביתה נעלמה כשהלכה אתמול עם
חברים לאגם, אולי זה קשור לסיפור שלנו?"

סמל המשטרה ניגש לטלפון.

-"הלו?"

-"שלום מדברת..."

-"כן, כן, שמעתי את הסיפור שלך, וזה יכול להיות קשור לסיפור
שלנו."

-"לסיפור שלכם? למה, מה קרה?"

-"תוכלי לבוא לתחנת המשטרה בעוד כמה דקות?"

-"אני חושבת שכן.."

-"טוב." אמר הסמל וניתק את הטלפון.


ג'ני הגיעה לבית של טום.

"מה נעשה? מה נעשה?" שאל טום.

"אל תדאג, נקרא לדניס שיבוא לכאן ונחקור אותו."

בלי שג'ני שמה לב, טום שם סכין במגירה רק ליתר ביטחון.


"את מזהה את הגופות האלו? גברת?" שאל הסמל.

אימא של לין התחילה לצרוח בקולי קולות כשהבינה שביתה שם. סמל
המשטרה סימן לפקח שהיה בחוץ "כן" עם הראש, ואז הרכין את ראשו.


דניס הגיע לבית של טום.

"היי. קרה משהו?" ג'ני וטום החליפו מבטים אחד עם השני.

"תגיד," שאלה ג'ני- "דיברת היום עם ג'ורג'? או עם לין?"

-"לא, התקשרתי לג'ורג' אבל אף אחד לא ענה, הורים שלו נסעו
לפריז לשבוע. הוא בטח אצל לין."

-"לא, הוא לא. התקשרתי היום ללין אבל היא לא חזרה הביתה." אמרה
לו ג'ני.

-"אז הם בטח הלכו לאן שהוא."

-"לאן שהוא..." ג'ני הרכינה את ראשה.

-"מה את מתכוונת?" שאל דניס.

-"היום בשלוש נמצאו גופות של שני נערים. בן ובת, באגם."

-"מה את רומזת?"

-"אתה לא קולט! ג'ורג' ולין נרצחו!" ג'ני התחילה לבכות.

-"מה!, זיהו כבר את הגופות?"

-"לא! אבל זה די ברור לא?"

-"עוד לא זיהו את הגופות, אז מי אמר שאלו דווקא לין וג'ורג'?
תחכי למחר לעיתון של הבוקר ותראי שסתם דאגת."


למחרת בבוקר ג'ני הלכה לבית הספר ולא הפסיקה לחשוב לרגע על מה
שקרה. כשהגיע לבית הספר טום ודניס באו אליה בריצה.

-"את צדקת! ג'ני, את צדקת, הם באמת נרצחו! מה נעשה עכשיו!" אמר
דניס "יחשבו שאלו אנחנו."

הצלצול נשמע ודניס הסתלק מיד לכיתה.

"אתה חושב שהוא עשה את זה?" שאלה ג'ני את טום.

"אני לא יודע." ענה טום ושניהם עלו לכיתות.

המורה דיברה והסבירה לכולם מה קרה. לפתע נכנס שוטר לכיתה וקרא
לג'ני דניס וטום. הם יצאו מהכיתה לחדר המנהל שם שאלו אותם כל
מיני שאלות.

"אתם האחרונים שראיתם את ג'ורג' ולין בחיים. אתם יודעים מה קרא
להם?"

שאל השוטר.

"אחרי המסיבה שהייתה לנו הלכנו לחוף לישון ליד האגם, ולמחרת
בבוקר, הבחנו שלין וג''ורג' לא היו שם. חשבנו שהם הלכו באמצע
הלילה או משהו אבל לא חשבנו ש.." סיפר טום.

"האם היה לכם איזה סכסוך אי פעם עם לין וג'ורג'?"

"לא, לא." ענו כולם ביחד.

"אתם יכולים לצאת. תודה שהקדשתם מעט מזמנכם." אמר להם השוטר.


בסוף היום ג'ני ניגשה לדניס ושאלה אותו:

"אתה חושב שאחד מאתנו עשה זאת?"

"עשה מה?" שאל דניס.

"על תעמיד פנים דניס. אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדברת."

"נראה לך! מה את משוגעת! את חושבת שאני עשיתי את זה?"

ג'ני לא ענתה לו. דניס נאנח בכעס והלך משם.


לקראת ערב ג'ני הלכה לבית של טום.

"מה נעשה עכשיו? השוטרים עלו עלינו!, וזאת לא אשמתנו!" אמרה
ג'ני.

"אנחנו רק צריכים להוכיח שדניס עשה זאת, אי אפשר סתם להאשים
אותו."

"טום, לך היה סכסוך עם ג'ורג', למה לא אמרת את זה לשוטר?" שאלה
ג'ני.

"זה לא היה סכסוך רציני כל כך, וחוץ מזה את רוצה שיחשדו בנו?"
ענה לה טום.

"לא.. סתם שאלתי." ג'ני חיבקה את טום.

"יהיה בסדר ג'ני, יהיה בסדר.." הרגיע טום.

לפתע ג'ני הבחינה בסכין שהיה מונח במגירתו של טום ונרתעה
ממנו.

"מה קרה?" שאל אותה טום.

ג'ני הלכה כמה צעדים אחורה והסתכלה על המגירה.

טום הסתכל והבין שג'ני ראתה את הסכין במגירה שלו.

"אהה זה. שמתי אותו כאן ליתר ביטחון, את יודעת- כשדניס היה
כאן. לכי תדעי." אמר טום.

ג'ני התקרבה לדלת היציאה.

"רגע, את לא חושבת שאני עשיתי את זה נכון?" שאל טום.

ג'ני רצה החוצה בכל המהירות.

"ג'ני חכי! את לא מבינה! ג'ני!" אבל ג'ני כבר ברחה משם. היא
רצה לכיוון הבית של דניס.


"..ואז כשראיתי את הסכין הבנתי הכל." סיפרה ג'ני לדניס.

"אוקיי אוקיי תירגעי." אמר לה דניס.


למחרת בצוהריים ג'ני חיפשה במגירות של אביה אקדח ולקחה אותו רק
ליתר ביטחון ואז הלכה לאגם להתבודד שם. היא ישבה שם ולפתע שמעה
קולות רחש מאחוריה. היא הוציאה את האקדח מתיקה והחזיקה אותו
חזק. היא הסתובבה וראתה את טום. היא איימה עליו עם האקדח:

"תתרחק מכאן!" הזהירה אותו.

"ג'ני! תירגעי! זה אני טום! את לא חושבת שאני.."

"תתרחק!" צעקה ג'ני.

הוא התקרב אליה ואז נפלט כדור מהאקדח שנשאה ג'ני בידיה. הכדור
פגע ברגלו של טום, וג'ני מיד הזעיקה עזרה דרך הטלפון הסלולרי
שלה.

"אני לא התכוונתי! זאת הייתה רק הגנה עצמית! אני פחדתי!" בכתה
ג'ני בטלפון.

"תירגעי, תסבירי לי מה קרה לך." נשמע קול של בת מהצד השני.

"אוקיי, האמבולנס יגיע למקום בעוד מספר שניות."

האמבולנס הגיע ולקח משם את טום.

טום הסתכל על ג'ני, אך ג'ני הלכה משם.


למחרת בבוקר כג'ני הלכה לבית הספר היא ראתה את כולם מדברים.
היא ניגשה אליהם והקשיבה.

"הוא ישב לידי בשיעור צרפתית! אני לא מבין איך הוא מת ככה
אתמול בערב. וגם הוא מת באגם. והוא אמר לי שהוא רק הולך לדוג
שם. מי יכול לרצוח את דניס?" דיברו בניהם כמה חברה.

ג'ני לא האמינה למה שהיא שמעה היא חשבה על טום, ואז הבינה שטום
היה בבית החולים אתמול בשעות הלילה, וטום הוא לא הרוצח. היא
רצה מיד החוצה, מחוץ לשער בית הספר ועצרה מונית. היא רצתה
לברוח, לא משנה לאן.

"לבית החולים בבקשה." ענתה לנהג המונית.


"טום! אני כל כך שמחה לראות אותך!" קראה אליו ג'ני כשראתה אותו
וחיבקה אותו.

"ג'ני?" התפלא טום.

"טום! אני כל כך מצטערת, טעיתי, דניס מת אתמול, זה אף אחד
מאתנו."

"מה! דניס מת?" שאל טום.

"אנחנו חייבים ללכת לבדוק מה קורה שם!" אמר לה טום.

"אבל הרגל שלך!" קראה ג'ני.

"עשו לי כבר את הניתוח ואמרו לי לנוח קצת אבל אני יכול לבוא עם
קביים."

"אבל איך תצא מכאן?"

"תיפגשי איתי בשער של בית החולים ב12- בלילה, כשהשומרים
מתחלפים, אני אצליח לברוח ונלך לאגם."


12 בלילה.

"קדימה, בואי נלך."

הם הגיעו לאגם והסתתרו מאחורי כמה עצים. אחרי כמה זמן כשלא
גילו משהו חשוד, טום החליט להיכנס לאגם למשוך תשומת לב. הוא
נכנס יותר עמוק, ולפתע התחיל לצרוח בקולי קולות, ורגלו צפה על
פני המים. זה היה נראה כמו יד שחורה של תמנון שמשכה אותו למים.
ג'ני התחילה לירות מהאקדח שבידה על מה שמשך את טום למים, עד
שהדבר הרפה ממנו. כמה מהיריות פגעו בטום. גופתו של טום שנראתה
מחוררת מכדורי רובה הגיעה לחוף. ג'ני שמעה את המשטרה מתקרבת.
המשטרה הגיעה לשם, והסתכלה על ג'ני.

"זאת הייתה מפלצת! היא משכה אותו ויריתי בה!" השוטר הסתכל על
ג'ני, ואז הסתכל על האקדח שהיה מונח לרגלה ושם לה אזיקים
בידיים.


למחרת הופיעה מהדורת חדשות מיוחדת-

"התעלומה נפתרה. ג'ני ג'נפיר, בת 18, רצחה את כל חבריה אחד,
אחד אחרי סכסוך לא ידוע. אתמול בסביבות חצות תפשה אותה המשטרה
באגם עם גופתו של חברה טום שאותו החליטה להרוג אחרון, ובנוסף
לכך, המציאה למשטרה, סיפור מטופש על מפלצת ים. העונש שהיא תקבל
לא ידוע, חושבים על מאסר עולם אך מתלבטים בין עונש מוות על כך
שרצחה ארבעה מחבריה."