עיניי כהו אמרה דיאנה דיאמונד.
אני יודעת כי השעה קרובה.
ואם קרובה השעה הרי יכולת לתת לי לחלק את התפוח.
והכל נדמה כל כך מזמן. ואתה אמרת מה
תשתי?
לא מעוניינת. זה יהיה כמו לתעתע ביצחק.
שה?
עולה במדרגות בצעדים כבדים כמו מטאטאה את האבק, שריכך את
המציאות, שהכתה בגבה.
אם לא קרא לי באמת והייתי משוגעת מדוע ראיתי?
מה שראיתי היה אמיתי. לא?
מעוניינת בפעם אחרונה לפני הסוף, שתחדור אלי ואחדל להבין.
מה?
שתמותי.
אחר כך ירדתי למטה והיה נדמה לי כי על פני חלף אלטע זאכען.
בתוך העגלה ראיתי את השה. יצחק ישב ליד אברהם והם נסעו למקום
בו קורה הכל.
מה?
עקבתי אחריהם ונגלה לעיני מראה מצודד. אברהם נפנף על יצחק שעלה
עם השה מחולק לשמונה שיפודים. לי לא נשאר. הרעב היכה בי.
חזרתי הביתה ובישלתי את מה שנשאר מדיאנה דיאמונד.
מה?
בשר של שה טעים יותר אבל דיאנה יש לה חוכמת חיים.
היום מוטב לא לצאת מהבתים.