|
אל צפונותיך
חרש אפתל לחיי
ברטט לשוני אפלוש.
מגע ידיך
כל מבוכי פחדי בעז דורשות.
הופכות בי מפרצי הדמע
מוחות שרידי עצבות
הד שתיקותיי חופנות.
גופך הולם בי
גונח,
מתנגח,
מתנפצים גליך אל חופיי .
עד בית כלאי יגאו נהרותיך
נאקתי לך תהא - כל נדריי.
וכשתהיה לי
יפנו פני אל רוך גווניך
עד ים רוגש ומתרגש
ימחה אחרון העקבות.
אוהב אותך,
אטווה צלילי
רק לאוזניך.
למענך בהיכלי
ינעימו כינורות.
|
|
יום אחד שלי באה
אליי בוכה.
שאלתי אותה מה
קרה? מסתבר ששלי
נסחפה מעט ובזמן
עינוג החבר שלה,
נתה "ביסון".
ישר החבר של שלי
זרק אותה. אמרתי
לה - "שלי, מה
את דואגת? הרי
עם ביצועים
אוראליים כמו
שלך, הוא יחזור
על ארבע, או
אפילו על חמש".
החברה של שלי
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.