אני רוצה להעלם מן העולם הזה במהירות שבה נעלמת השמחה מפני,
במהירות שבה הדיכאון מופיע והעצב מגיע... מישהו אומר מילה,
מעיר, פרצוף לא במקום - כל דבר. להעלם, נראה הפיתרון
האולטימטיבי. אני רוצה, כל כך רוצה...
"יש דברים שרוצים ולא מקבלים! אתה לא יכול לקבל כל דבר שאתה
רוצה!" אבל אבא של אורי קנה לו, ולשלמה בכלל יש את כל הסידרה.
את עושה אותי עצוב, את עושה לי רע. אם רק תקני לי את הפוגים-
אני אהיה שמח!
אני יודע שאי אפשר לקבל את כל מה שרוצים, זה בילתי אפשרי. אבל
אולי אם כל אחד יבחר רק משהו אחד, יחיד ומיוחד, הדבר שהוא
הכי רוצה ורק אותו הוא יקבל, ככה כולם יהיו מרוצים! מה?
אלוהים לא רוצה שכולם יהיו מרוצים? אני אבקש שמחה - ככה אני לא
ארצה עוד שום דבר.
"רק עוד יום אחד, אמא, רק אחד. אני לא מרגיש טוב, לא כיף לי
בכיתה, כולם מציקים לי!" יום אחד, תכלס, מה אכפת לך?
אז יהיה לך ילד אחד פחות, אחד!, ולסבתא ולסבא נכד אחד פחות
ולדודה תרצה וריבקה אחיין אחד פחות ול"חברים" שלי חבר אחד פחות
לא יחסר להם. אני לא אבזבז לכם כסף ולא אתפוס לכם כבר מקום.
תאמינו לי, ואני יודע, אני זה לא ממש הרבה, בעצם, ממש לא
הרבה.
"2 שקל זה כן הרבה! תחשוב, אם נשים כל פעם בצד 2 שקל, במקום
לקנות לך את השטויות שלך, נוכל אולי לקנות לך את הספר הזה שאתה
צריך לבית ספר" אבל פוגים זה לא שטויות! מה, אמא, את לא
מבינה?? זה הדבר שישמח אותי, הדבר שיגרום לי אושר, אולי אושר
רגעי אבל בכל זאת אושר. לפחות לרגע אני אוכל לאהוב מעט יותר את
החיים הדפוקים שלי.
גם כן חיים, איך אפשר לקרוא לדבר הזה חיים? נכון, אני נושם,
אוכל, ישן וגדל- אז מבחינה טכנית אני חי. ומה מבחינה מהותית?
בשביל מה אני כאן, מה אני רוצה לעשות? מי אני? למה? איך אני
אגרום לעצמי לרצות להמשיך? וכמובן, את מי לעזאזל אני יכול
להאשים בעובדה שאני חי ונושם? האם לא האשמתי את עצמי מספיק?
"די! מספיק עם זה! אני לא רוצה לשמוע עוד נידנודים על הפוגים
האלה, אני לא קונה לך אותם ואתה תסתדר, תמצא את הדרך שלך להיות
שמח, דברים חומריים הם הדברים המינורים בחיים... אתה תמצא את
הדרך שלך למצוא את האושר"
כיום ולאורך כל ההיסטוריה לא קיים מצב, לא נמצאת דרך, שבהם
הייתי שמח. מה גורם לך לחשוב שסתם ככה, במקרה יפול לידיי המצב
האידיאלי? תמיד היו ויהיו בעולם אנשים עצובים, עניים, רעבים,
פגועים, פוגעים, אנסים, רוצחים, חולי נפש, מתעללים נפשית
ופיזית בני זונות. אני לא מסוגל לחיות עם עצמי בעולם כזה עם
הידיעה שאת כל זה אני לא יכול להעלים, לא יכול להשמיד את כל
הרוע מהעולם הזה.
ויש הרבה, תאמיני לי...
מצאתי את הדרך שלי להיות שמח. אמא את גאה בי? אני פשוט אעלם
מהעולם הזה במהירות שבה נעלם החיוך, במהירות שבה נעלמים חיים.
במהירות הרוח. |
