הלוואי שעם הגשם הראשון אעלם
שהכאב יחלוף שם מבעד לדמעות
שאחרי הכל יפציע האור
כי אנ'לא יכולה לקרוא לעזרה
וכל רגע שעובד אני יותר חנוקה
אז תזכרו שהבטחתם עליי לשמור
ולא משנה מה לעמוד מאחור
אז למה,אני פשוט לא מבינה
איך נשארתי לבד במערכה
אולי אני פשוט לא רוצה
שתחשבו עליי..
11 במרץ 2003-03-11
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|