כשאבשיל, ארצה להיקרע
עתיד צפון בקמטים הגסים.
עם התרסקות יקהו-
הפלחים.
תיעתק
נשימתי הלא קיימת
ותישור כמו אלפי עליי היבשים.
בגלימת ארגמן הבשלת.
הגם גרמת לביתוק?
ריח ריקבונך, אימת אדמה
חדוות שרצים ורמשים.
גלימות ארגמן
אינן יודעות כתמים.
חלחל בחזרה לשורשים.
ואולי אזהה מתיקות
מוכרת
באחד מבניי החדשים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.