חורף כאן
וגשם שדופק על החלון
רוח קר שנושב בחריצי התריס
עוד ענן
ועוד שריקות שלא נותנות לישון
והגשם הארור שממשיך להתריס

את לא כאן
וגשם שמזכיר לי שהלכת
רוח קל שלוחש בעיר את שמך
אותו ענן
שלא סלח כי לא סלחת
והגשם הארור שמזכיר לי שאינך

לבד אני כאן
וגשם שנשאר איתי בבדידותי
רוח גם, שולח לי משב שמלטף
וגם ענן
ברגעים המוטרפים נשאר איתי
והגשם הארור שמטפטף ומטפטף

חורף כאן
וגשם שהגיע אותי לקחת
רוח רך שהגיע אותי לנחם
ורק ענן
נשאר איתך עצובה ונשכחת
והגשם העוטף אותי בעצב מחמם.



חורף ירושלמי ראשון רחוק ממישהי שחלקתי איתה אהבה...