צביה בוכניק / סתיו |
הרטיב פניי, בגדיי
בשרי כחל דקירות אין סוף
בציפייה
נצנוץ ברק, ידך, עיני, שפתי,
פניך השטים אלי.
קבל אותי שלמה
עטוף בי יגונך
ברוך - אולי נדע.
לו יכולתי להיות שקופה
נפשי בין שתי כפות ידיך
כוחי מגן עליך
בלהט השתיקה חולפת
בין פסיעה לפסיעה
בשרשרת כבולה
במעלה ההר אסירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|