בא לי לחיות, בתוך חלום בלהות
הכל שם שחור ובכי תינוקות
והמוות נשכח, וכולם שם חושבים
שהם לתמיד, אין מפלט מהאיש
מהאיש שאתה, מחויב להיות,
מנוטרל בקולך. והפחד הכי
שנראה כי רובם, מתייחסים לעניין
בביטול מסוים.
ובסתר ליבם, שום סימן לא ניכר
שהזמן הוא קצוב
מלאי תלושים עד מחר
וחולפים הימים, במקצב מתגבר
וכל יום כבר מחר.
תשוקה מתחלפת בדם
אהבה מתחלפת לריב
יצירה בממון, מציאות לחלון
כוח הוא פיזי, ממשות היא מה ראיתי
אני מתחת - העולם ממול.
קיום סגור כל-כך, כמה אפשר