היום גיליתי שאיני  יכול לכתוב שיר עם תקווה
ציפורי השיר כבר חיברו מנגינה
היום גיליתי שאיני יכול לסלוח לעם
אשר מהמר על חיים והחופש לדם
יש חוקים של אי סדר
וקצב הרגליים של עולם הנוהג כעדר
נעצר בפתאומיות כמסמן תקוה

נשמעה יריית הפתיחה במירוץ התקוה
במסלול אל החופש, בלי יכולת לשרוד
ציפורי הדרור שוחררו אל מותן
הבזים משחרים לטרף
ואנחנו רוקדים ומקווים לסוף עם דם.
והעולם נוהר ודוהר וגוהר
והקצב מסחרר
פנינו לאן מועדות?

מסכימים ולוחצים ידיים
מגלגלים עיניים
והדם עודנו על הידיים.

ציפורי הדרור הוחלפו בציפורי השלום
שלום הם חתמו, בנוצות טבולות בדם.

פנינו לאן?