הוא יורד, מטפטף על הלב,
כל דמעה שלו גורמת לכאב.
נאבד לו אי שם בחלל חוסר- זמן,
כשכולו רועד- רק עליה חושב.

עוד חלום הוא חלם,
רק אותה הוא ראה,
רק את קולה הוא שמע,
הוא צריך אותה שהעולם יהיה מושלם.

הם צונחים מתוך עולם ורוד ישר אל הרצפה,
זורקים מבטים אחד לשני, הוא כל כך אוהב אותה.
הוא מתקרב והיא מחכה, אך הוא נכנס לתוך ענן.
לא יכול בלעדייה אבל הוא רחוק, מתקרב לאט אליה...

מדמם- הוא נפצע; כי אותה הוא פצע.
בתוך ענן שחור אותו היא מצאה.

רוצה לקחת אותה למקום מרוחק,
שבו רק הם שוכבים לבד מול השקיעה.
מקום שבו אין זמן ואין מימד,
מקום שלהם, כה מיוחד.

הוא ירד וטפטף על הלב,
אבל היא כבר שטפה את הכאב.