היא פוחדת.
היא לא יודעת כמה עוד נשאר
היא כבר בקושי זוכרת מה עבר
היא רק יודעת שכשתגיע לשם,
היא לא תראה אותם עוד לעולם.
היא לא יודעת אם זה מה שהיא רוצה,
היא לא יודעת בעצם כלום.
כלום.
אם תחשוב עליהם יותר מידי, היא תרגיש אותם.
היא אפילו לא נפרדה.
עדין לא.
מי יודע, אולי היא עוד תחזור.
היא מנסה ללכת, מנסה לעזוב הכל.
היא מרגישה אותם, אם היא תחזור, הם שוב יגרמו לה לסבול.
מי כמוה יודעת, מי כמוה מכירה?
ואולי, רק אולי, זה לא היה כזה נורא
היא פוחדת.
היא לא יודעת כמה עוד נשאר
היא כבר לא זוכרת כמה עבר
היא גם לא יודעת אם תגיע לשם.
כשהיא תלך, הכל יהיה שונה כאן.
היא עוזבת.
אבל לאן?
זאת אחת היצירות שהכי פחות אהבתי, אולי אתם תאהבו.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.