שתדעו ששאול מהמכולת מת לפני שבוע.
אתמול סיפרה לי אימי, שאישתו של שאול תיתן מודעה למכור את
המכולת. שתדעו, אני אהבתי את שאול, יותר ממה שאהבתי את אישתו
עם הוורידים ברגליים, כי שאול היה איש טוב. שתדעו, שכששמעתי
ששאול מת, עלו לי המון זכרונות ילדות שלי, כי שאול לא היה רק
האיש מהמכולת, הוא היה תמרור שרואים אותו כל בוקר בדרך לכיתה,
וכל יום בדרך לכל מקום. שאול גם היה רושם לנו, ושתדעו שאמא שלי
אמרה שנייר טואלט תמיד אצלו יותר זול, כי אחיו של שאול יש לו
בית חרושת לניירות טואלט. תדעו עוד משהו, ששאול היה נותן לנו
מסטיקים, ושאול היה איש טוב, אמנם אמרתי את זה כבר, אבל חשוב
להגיד את זה שוב, אחרי שקברו אותו עם הזכרונות שלי, של ילדה
שבאמת אהבה את שאול. שתדעו, אני זוכרת אפילו שפעם היה לו שפם.
שאול מהמכולת מת, ושתדעו, שזה עצוב שהאיש שמוכר לחם וגבינה מת
אחרי כל כך הרבה לחמים וגבינה ועיתונים שקנינו אצלו.  
צודק החבר שלי שאמר לי שהכי כדאי לקנות בסופרמקרט. סופרמרקט לא
מת אף פעם.
שתדעו.