מה לא עשיתי בשבילכן הבנות???
כשהייתי בדיכאון לא הייתן ממש איתי, אני הייתי בצד, בעולמי
הפרטי, בלי קבלת היחס שלכן. אז המשכתי לי בחיי והכרתי לי מישהו
חדש. התלהבתן כשסיפרתי לכן וכשראיתי איך אתן מתיחסות, התלהבתי
אני.
"הו הנה סיפור שאני יכול לספר להן וככה הן יתנו לי את היחס
המבוקש."- ככה חשבתי לי ובדרך זאת המשכתי.
יצאתי ויצאתי, והכל בשביל לספר לכן על כמה רגעים של צחוק.
בדברים שהיו קשורים לגבי לא התענינתן, אולי זה בכלל לא היה
חשוב.
ידוע שהבנות אוהבות לשמוע על בנים, אבל במקרה שלכן זה כבר ממש
הגזים.
כל סיפור חדש שסיפרתי היה מרוכז רק בזה, עד חוסר מקום לספר לכן
את מחשבותי האמיתיות. יצרתי לי אישיות שלא נוגעת לי בכלל
וראיתן שהיא בכלל לא דומה לי!
כאשר באמת שהרגשתי משהו כלפיו לא באתי וסיפרתי, מאחר שאני לא
יכולה להיות תקועה על מישהו אחד, כשאתן רוצות להמשיך לשמוע
חויות מהצד.
אז ככה המשכתי לי בחיים מאחד לאחד, מבלי לדעת מה אני באמת רוצה
בחיי.