הוא אהב את המילים
כל אות ואות.
לא פעם מצא עצמו נמשך לאישה,
רק בגלל מה שאמרה.
"המילים פותחות בי את שערי ליבי", אמר והסביר
"בשעה שאנרגיית המילים נטמעות בי לרגש", הוסיף ואמר
ולקח שאיפה מסיגריה דלוקה.
פשוטו כמשמעו אמר לי:
"אני חיי מילים"
הוא לבש את הכובע וקם ויצא,
ללילה שחור של דרום תל -אביב.
מאז לא נפגשנו יותר.
אבל לא פעם שאני מביט בחלון ,
אני מהרהר לעצמי:
"מעניין מאיזה מילים הוא עוד מנסה!" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.