New Stage - Go To Main Page

נועם סמואל
/
המקלחת האחרונה

הוא הניח למים לזרום על גופו, מוסתר חלקית על ידי האדים
שהתעבו. החיים שלו נגמרו, מה כבר משנות שתי דקות? הרעש של המים
פוגעים בדפנות המקלחת עמעם את המהומה ההיסטרית שבוודאי התרחשה
בחוץ. זה היה רק הוא, עצמו, לבד. הוא לא פחד, הוא במילא עמד
למות. פחד בא רק כאשר אדם לא בטוח בעתידו, והוא ידע את עתידו
עד המוות. אין טעם להיכנס למקלט, הפצצה הגרעינית תגיע גם לשם,
ובכל מקרה הקרינה בוודאי תהרוג אותו.

הוא כבר היה נקי לגמרי, במקרים כאלו בדרך כלל היה יוצא
מהמקלחת, אבל מה הטעם להתנגב? הוא הולך למות בעוד שתי דקות.
לפחות הוא יוכל למות כשהוא קורא ספר או רואה טלביזיה... אבל
מצד שני הוא יצטרך דקה למצוא ספר טוב ובטלביזיה היו רק דיווחי
חדשות, מי ירצה בידור דקה לפני המוות?

המים פשוט המשיכו לזרום, מחטאים כל חלק בגופו. אף אחד לא יזכור
אותו, בטח אפילו לא יהיו ראיות לקיומו, הוא יהיה רק חלק מ"כל
חללי אן-ארבור ז"ל", אף אחד לא יזכור את רוב הסיפורים שכתב,
חלקם שמורים רק על מחשב זה. זו הייתה המחשבה היחידה שהעציבה
אותו - שאנשים ישכחו אותו בעתיד.

באותו רגע בדיוק הכל נגמר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/2/04 11:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם סמואל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה