לפני שנים רבות בסקנדינביה הרחוקה חי לו אגוז בשם יחזקאל.
יחזקאל היה מלך באיזור נידח, ועל אותו מקום שלט טרור הדרקון
האדום המרושע.
הדרקון חי לו בתוך מערה מלאה באוצרות, ויחזקאל נדרש להוכיח את
מעמדו בכך שילך למאורת הדרקון, ישחט אותו ויחלק את אוצרות
המערה בין נתיניו.
מצויד בקליפה קשה שהוריש לו אביו וחרב משוננת, יצא יחזקאל לעבר
המערה,
שם חיכה לו, מי אם לא - הדרקון האדום.
הדרקון נשף אש בכל כוחו אך האש לא יכלה כנגד הקליפה הקשה...
ויחזקאל רץ והתחמק מציפורניו החדות של הדרקון
וכשהגיע לנקודה שיכל ממנה לנעוץ את חרבו בליבו של הדרקון, תפס
אותו הדרקון והעיפו לעבר נהר הלבה, יחזקאל בעל התושיה, נעץ מיד
את חרבו בגדת הנהר וכך ניצל ולא נצלה, אך בגלל שהיה עסוק
בטיפוס חזרה אל קרקע בטוחה הוא לא שם לב לרגלו של הדרקון
שהתקרבה אליו במהירות ובעטה בו אל העבר השני של נהר הלבה.
עכשיו איבד את חרבו שנותרה תקועה בגדה הנגדית.
"איך אגיע לחרבי?" תהה יחזקאל והתשובה לא אחרה לבוא, הדרקון
התעופף ונחת ליד יחזקאל מפספס אותו אך במעט, אולם משק כנפיו
יצר רוח אדירה שהעיפה את יחזקאל חזרה לגדה השניה ואל חרבו.
שוב התעופף הדרקון ונחת ליד יחזקאל, חוסם בכנפיו את פתח
המערה.
יחזקאל לא איבד את קור רוחו והסתער אל עבר הדרקון חרב
קדימה...
משניסה לנעוץ חרבו בלב הדרקון התנפצה זו על קשקשיו הקשים
ובאותו זמן העיף הדרקון את יחזקאל אל תוך המערה...
חושך מוחלט שרר במערה, אך זה התחלף באור האש של נשיפת הדרקון.
לאור הלהבות ראה יחזקאל את הנשק האולטימטיבי נגד הדרקון...
הוא שמע עליו באגדות שסיפרו לו אביו וסבו.
הנשק היחידי שיכול לעבור את קשקשי הדרקון,
הוא רץ לעברו והרימו. היה זה נשק כבד גדול ומסורבל. הוא פתח את
הפקק והתיז את החומר הלבן והצמיגי (כן אני מבין כמו מה זה נשמע
B.D.) על הדרקון.
קשקשיו החלו לנשור ולהנמס, ואז לקח יחזקאל חץ וקשת מוזהבים
וירה אל ליבו של הדרקון...
הוא פגע, הדרקון צווח צווחה מחרישת אזניים שכמעט מוטטה את
המערה עליהם
ואז נפל בקול חבטה איום ומת.
יחזקאל לקח מה שיכל לסחוב חזרה אל מחוזו וחילק לעניים, לאחר
מכן שלח שיירה של חמורים, סוסים וכל בהמה שיכלה לסחוב משקל כבד
כדי לאסוף את שאר האוצרות ולחלק לנתיניו.
רק את הנשק המיוחד שמר לעצמו, את הנשק היעיל ביותר בשביל לחדור
את קשקשי הדרקונים ששלטו בארץ בתקופה ההיא.
הנשק שנקרא...
הד אנד שולדרס.