[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הקו העקום
/
סמואל ופדרו

(יש לקרוא קטע זה בקול ובמבטא מקסיקני חזק. עמכם התודה.)


לאחר שינת לילה טובה, פדרו וסמואל המקסיקנים הסוררים, התעוררו
במחנה שלהם כאשר מראה נורא נכסף לעברם...

"פדרו?"
"נו מה?"
"תגיד, יש לך חשיש?"
"אתה מעשן סמים?!"
"נו מה, שאני אטחן אותם למרמלדה?"
"סמואל! אני מופתע עליך!"
"סתום, פדרו, סתום!"
"ואם אני לא רוצה לסתום?! אם אני מעדיף להתווכח כאן כמו יבחוש
ממולא גפן?! מי יעצור בעדי, הא? הא?!"
"פדרו אני רק רוצה קצת מריחואנה, סמים, עשב, חשיש, גראס, עלים,
ירוקת, קבנוס, ג'וינט, באנג או אולי אפילו מקטרת!"
"אך למה לחזור על דבריך סמואל?"
"כי אני גלידה!!!"
"מה?!"
"כן, כן... זהו סוד של משפחתי... כולנו גלידות! כל אחד ואחד
מאיתנו הוא גלידה אחת גדולה... אכן זהו יום עצוב באשר הוא
לגלידות, פודינג ושאר קינוחים..."
"אני מצטער סמואל... באמת שלא ידעתי... האם תוכל לסלוח לי?"
"אנסה, פדרו. אנסה..."
"סמואל..."
"מה?! אתה לא רואה שאני בקטע דרמטי בסיפור שממחיש את העובדה
שהעולם הגזעני שבו אנו חיים הורס אותי וכיצד אני שוקע ברחמים
עצמיים על כמה שהעולם אינו הוגן כלפיי וכלפי בניי עמי
הנמסים?!"
"אבל סמואל..."
"מה אתה רוצה, יא צנון יבש?!"
"רק עלה בדעתי שאולי... רק אולי..."
"מה, קיבינימאט, מה?!"
"שייתכן שאנחנו בכלל לא עושים משהו שקשור לכותרת המשנית או מה
שזה לא יהיה שבולט למעלה..."
"ומה אתה רוצה שאני אעשה לגביי זה, פדרו?"
"אולי כדי ששנינו נצא מאיזה מחנה שעשינו ומשם נחליט כבר..."
"רגע פדרו... אם אני לא טועה גם רשום שם למעלה שאנחנו מוצאים
משהו מזעזע..."
"רשום 'נורא', פדרו..."
"אני סמואל, יא פלוץ!"
"מה זה אשמתי!? תאשים את הסופר! הוא לא רושם 'אמר פדרו/סמואל'
אחרי כל משפט שאנחנו אומרים..."
"בכלל יש בסיפור הקצר הזה המון פערים..."
"אין פה אפילו מאפיין ספרותי אחד!"
"שמת לב שאנחנו מדברים משפט אחד כל אחד?! זה כמו איזה בדיחה של
בזוקה ג'ו שנכתבה על ידי גמד אדום עישון ממינסק!"
"שכחתי כבר מי אני בגלל שלא רשום בכל משפט..."
"אני חושב שאתה פדרו."
"אה, נכון, נכון, נכון!"
"רגע, פדרו. אולי אנחנו לא צריכים ללכת למחנה כמו שרשום
למעלה..."
"למה אתה חושב, סמואל?"
"אולי... כי אנחנו נפגוש שם משהו נורא שיכסף לעינינו..."
"כן אולי זאת אזהרה! אולי אנחנו לא אמורים ללכת לשם כמו
שהסיפור אומר כי אז אנחנו נראה משהו נורא!"
"אני פוחד! פדרו, תחזיק אותי!"
"תשתלט על עצמך, סמואל!"
"רגע! הסופר בכלל לא ציין איפה אנחנו ומתי אנחנו!"
"אולי אנחנו במחנה ואנחנו אפילו לא יודעים!"
"סמואל, בחייך! אנחנו היינו יודעים אם אנחנו במחנה! 'משהו נורא
היה נכסף לעינינו'!"
"אוי שיט, אתה צודק! אז אנחנו יכולים להיות בכל מקום! בכל
שעה!"
"יוווווווו!"
"תרגע, פדרו, תרגע! זה יכול להיות דבר טוב! אולי אנחנו בהווואי
באביב בשעה 13! אולי אנחנו עכשיו משתזפים לאחר ששתינו שני
בקבוקים של טקילה!"
"אתה יודע, עכשיו כשחושבים על זה... הסופר לא ציין כלום! בתור
סיפור קצר בכלל אין אכספוזיצה!"
"פדרו! הוא לא ציין איך אנחנו נראים! הוא לא ציין כלום! אנחנו
יכולים להיות פינגווינים מוכי שחפת!"
"אבל לו זה לא ישנה! לא, למה שזה ישנה לסופר, הא!?"
"פדרו אתה נסחף מעט... הוא בכל זאת כתב שאנחנו מקסיקנים
סוררים..."
"אז הדבר היחיד שהוא תקע אותנו איתו זה מבטע מקסיקני מבחיל!"
"ושמות מצחיקים..."
"פדרו!"
"מה?"
"סמואל זה לא שם מצחיק!"
"נכון... אבל אם אתה תגיד את זה בזמן שאתה קופץ על רגל אחת זה
כן יהיה..."
"סמואל זה שם מסורתי של גלידות! וחוץ מזה גם אם אני קופץ על
רגל אחת, זה לא מצחיק..."
"אולי כי אתה גלידה!"
"איך אני יודע שאני גלידה?"
"מה זאת אומרת, סמואל? אמרת זאת בעצמך!"
"אני יודע... אבל איך אני יודע שאני גלידה? אני מתכוון, הסופר
לא רשם שאני גלידה..."
"אולי נישן על זה..."





לאחר שינה טובה, פדרו וסמואל מתעוררים.
הפעם אין לי כוח!
אני רושם איפה הם מתעוררים ומתי!
בסיביר בשעה מקלדת וחצי!

"פדרו?"
"סעמק, מה?!"
"אני חושב שהסופר תקע איתנו בסיביר..."
"באמת, סמואל?! לא שמתי לב שהנזלת מהאף שלי נהפכת לארטיק!"
"איזה טעם?"
"יש לי שוקו שוקו, שוקו בננה, תות וניל וארטיק קולה"
"יש ארטיק רמזור?"
"נגמר רמזור."
"כמה עולה שוקו שוקו?"
"חמש ועשרים."
"יש לי ארבע."
"טוב תביא... שוקו שוקו, שוקו בננה, תות וניל!"
"פדרו! אנחנו לא בחוף הים! איך אתה משתטה לקוראים בבית..."
"אולי הם במשרד..."
"תחזרו לעבודה קוראים! למה הבוס משלם לכם!?"
"פרזיטים! בגללכם המדינה הזאת נהרסת!"
"פדרו תרגע... אין פה שום מדינה. אנחנו לא במולדת כחול לבן
עוד..."
"כן יא מטומטם! אנחנו בפאקינג סיביר! זה רק אתה, או שכל
הגלידות מפגרות שכלית?!"
"עד כאן! לא מלכלכים על גלידות!"
"אבל מה, קשה לקלוט שאנחנו בסיביר?! קשה לשים לב לתחת שלך
שמתחיל לקפוא ולאט לאט ליפול מהגוף שלך?"
"תגיד אתה חושב שיש פואנטה לכל זה?"
"סמואל... אתה מטומטם? לא, לא, ברצינות! אתה מ-ט-ו-מ-ט-ם?!
פואנטה?!"
"אני חושב שאתה צודק...  הרי סופר שקורא לעצמו 'הקו העקום' לא
כזה סופר טוב..."
"כן, אבל ראית את 'פינדיש דן 2'? מה זה רציתי לירות בו!"
"וירית?"
"בטח שכן! אני מקסיקני!"
"אז מה? אני גלידה ואני לא הומו!"
"יופי!"


מסקנה: אם יש לכם מישהו בכיתה שהוא גלידה, אל תתאכזרו אליו
רק תפזרו עליו קצת סירופ שוקולד...



רגע!
מה היה הדבר הנורא שסמואל ופדרו היו אמורים לפגוש מחוץ
למחנה?!
זה איום!
זה נורא!
זה גבינה ירוקה! הלהיט החדש! עכשיו בחנויות!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בזמנו, היה לי
סטרט-אפ של
משחטת עופות ללא
מגע יד אדם.

הכל היה מבוסס
על הרעיון של
לתפוס את
התרנגולת
מהרגליים, וככה
בתנועה סיבובית
מהירה המבוססת
על הכח
הצנטריפוגלי
היא היתה עפה אל
הסכין
ושלוק !!
קפד ראשו !!

העסק הלך אחרי
שלשה חודשים כי
התרנגולות למדו
להוריד את הראש
!






צפיחית בדבש
עסק לכפרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/2/04 16:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הקו העקום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה