[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קוץ ברקני
/
אהובתי

אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
זה קשה, הם אומרים, לכולם פנים דומות
עבר עוד חורף
מי יודע את אולי שונה
מתאהב, מאבד כבר את האמונה
אנשים מצביעים הוא לבד היא נעלמה
ואני כמו שוטה שוב קורא בשמה, שוב קורא בשמה
לא, לא אל תדאגי
מחכה איפה שתהיי
את לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתי
אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
שבאות והולכות
כשהן חוזרות, הן תמיד בורחות
לא, לא אל תדאגי
מחכה איפה שתהיי
את לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתי


מחלון המגדל נראים הריה הנישאים והרמים של שוויצריה. אני משקיף
על כל הירוק ולא יכול שלא להיזכר שוב בעינייך. הוא כלא אותי
במגדל כדי שאניח לך, אולי כדי שאשכח אותך כך אמר. אך איך יכול
אני לשכוח כשמסביבי כל היופי הזה וכל פרח מזכיר לי את שמך? כל
רוח המטלטלת את צמרות העצים מזכירה לי את צחוקך וכל ערב גדוש
כוכבים מזכיר לי את הלילה הנפלא ביותר של חיי.
אני נזכר בשיר ששמעתי בארץ מולדתי זמן רב לפני שהכרתי אותך.
אני שר אותו הרבה לאחרונה.
אני משקיף מהחלון היחיד במגדלי, הלילה ירד מבלי שהרגשתי, אני
רואה כרי דשא ירוקים מוארים באור ירח חיוור, ערפל מכסה את
האזור ורק הירח נראה מהמקום ממנו אני משקיף.
"אהובתי.." אני לוחש מבלי משים. השיר הישן שוב מתנגן במוחי, כל
כך דומה למה שאני מרגיש, אירוני ויפה להחריד. כמעט כמוך.
"אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
זה קשה, הם אומרים, לכולם פנים דומות..."
אני תוהה אם את יודעת היכן אני נמצא, והאם את זוכרת אותי בכלל.
מה הייתי בשבילך? אולי רק צל חולף שלא משאיר ולו זיכרון קל
שבקלים. אולי את צוחקת עם גברים אחרים, אולי את רוקדת, עוצרת
את נשימתם של כל הסובבים אותך.
אולי גבר אחר אוחז במותנייך, אולי הוא מסחרר אותך על רחבת
הריקודים, אולי הנחת את ידך בידו, שמלתך מרשרשת סביב קרסולייך,
שערך מתבדר ברוח הקרה של הלילה, אולי את צוחקת בצחוק מתגלגל,
אולי הוא מרגיש איך ליבו מתכווץ, אולי את בשבילו היחידה בעולם
ואולי כבר איבדתי אותך. אולי. הייתי במגדל הזה יותר מדי זמן.
"עבר עוד חורף
מי יודע את אולי שונה
מתאהב, מאבד כבר את האמונה
אנשים מצביעים הוא לבד היא נעלמה
ואני כמו שוטה שוב קורא בשמה, שוב קורא בשמה.."
"לא, לא אל תדאגי" אני מזמזם בלחש אל הירח "מחכה, איפה
שתהיי... את, לקחת את נשמתי, את תמיד, תמיד תהיי איתי..."


מבוסס על השיר "אהובתי" של משינה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו...


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/2/04 23:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קוץ ברקני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה