ניסיונות החיאה לקול צלילי מכונה... מכונת הסוף...
..."הוא נפטר"... עד עכשיו מהדהדות מלותיו, של דוקטור סגל
הנכבד ואתה עומד שם חזק, כל כך חזק מחליק ליטוף תודה לרופא
מבולבל, כמו רוצה לאמר לו: זה בסדר זו לא אשמתך...
שמעתי, ראיתי כאבתי... מהצד.

"איך להרגיע את אמא יקרה"? מחשבה שחלפה במהירות...
"אני מבקש לא ליידע את אימי בשלב זה עד שכל משפחתי תגיע", כך
ביקשת מצוות בית החולים...
אני זוכרת כל מילה...
היית שם סמל לבן אוהב ודואג, שיודע בדיוק מה לעשות ברגע
הנחוץ.
ולא הזלת דמעה!!!

ירדת למטה אתה ואמך... וחיפשתי אותך... כל כך... חיפשתי אותך,
ראיתי אתכם מרחוק...ושלחתי לך אהבה...

צלצלת לבקש שהוא יהיה יפה, בשעת הפרידה... שינקו אותו ישחררו
אותו מכל אותם צינורות.

עליתם לחדרו להיפרד, ואני כולי צמרמורות של פחד, אובדן, כאב,
הכאב שלך...בין כל העוצמה ששידרת קראתי את כאבך...
בכי, דמעות, קריאות שבר...
"ילדים אין לכם אבא"... זעקה אמך...
וזה חוסר אונים... חוסר אונים מוחלט לעמוד מול זה. עבורי.

ונתתי לך חיבוק כל כך כואב...ושלחתי לך, את כל תוכי העצום כדי
שתוכל ללכת הלאה...

ירדתם, ואחרי זמן מה עטפו את הגופה ולקחוה.
ראיתי וכאבתי את הרגע שלא היית שם, כאבתי את הרגע שלקחו אותו
עטוף... כאבתי את כאבך.


צלצלת יקירי, כל כך לא מבין מה קרה? מה קורה...
ועטפת אותי מילים...אני בטוחה שרצית לאמר לאבא יקר: כמה עצום
הוא היה, כמה אתה אוהב אותו... כל המילים החזקות היו מילים של
פרידה ממשהו יקר...
"יש בך כוחות את עצומה..."
כן זו אני שהייתי שם כשלקחו אותו...

כל כמויות כאבך... בנו להם גלעד בתוכי לנצח-שי!

רציתי ללכת להלוויה - לאחוז בך אבל מה פתאום???
אתה חזק אתה תומך בכולם...
לך אסור ליפול... אח איש רם מעלה, אתה!!
וכל כך דאגתי לך, על החוזק המבוים... וכל כך הייתי שם כל לילה
בשבילך... שומעת את השירים שאהבת, ושרת שרת במקום לצעוק, לזעוק
אאאאאאבבבבבבאאאאאא!

אני שמעתי הכל - האהוב באדם.
שמעתי בין המילים את כאבך, חשתי במצוקתך והייתי שם...
פרח יפה בתוך אובדן שחור ואפל...
7 ימים קשים...
7 לילות סיוטים...

התפרקות, שירים.
על משהו טוב שנגמר לפני שהתחיל...
על מכתב לאיש שלא כאן...
וחשבת יקר שלא הבנתי...

היש מבין ממני באדם...?
כאבך מטפטף עד עכשיו...
גם כשאתה שם...
אתה לא מבין...
הייתי בדקות שלקחו אותו משם...
כאבתי את כאבך.