הגורל שלח בנו אותותיו
ואנחנו עיוורים היינו
נאחזנו אחד בשניה
והתאחדנו אל תוך החשיכה
בוכים יחד על מר גורלנו
על מי שכבר לא שם
מפנים אצבע מאשימה כלפי החיים
ריקים נותרנו, צעקנו
מחכים, מצפים, נואשים
ועוד יום, ועוד
ואנחנו בודדים
צמודים יחד
לא רואים
לא מבינים שהכל כבר השתנה
אין עוד עבר
יש אותי ואותך
כגוף אחד
אני פוקחת את עיניי
אתה ישן
מביטה בך בדמעה
עוד לא הבנת? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.