הוא ניגש למערכת הסטריאו שלו והגביר את הווליום: השיר " you
are my shnshine" פתאום לא נראה לו דביק כל כך.
הוא חזר למיטה, נעל את הסניקרס שלו ויצא לרחוב. בפעם הראשונה
מזה חודשים הוא הרגיש שמח,באמת. הרחוב שהוא צעד בו נראה זוהר
פתאום ולא משעמם. השמש חייכה אליו וכל האנשים נראו מאושרים.
אין פלא שהוא מאושר: סוף סוף החיים שלו עלו על המסלול הנכון-
הוא היחיד מבין מאה שהתקבל לנבחרת הכדורסל של בית הספר
ובילי,הבחורה שהוא מאוהב בה כבר כמעט שנה היא החברה שלו כבר
חודשים שמאוהבת בו עד מעל לראש ונועם, החבר הכי טוב שלו, בא
והתנצל אחרי תשעה חודשי ריב מכוערים? could life be better?
הוא הרגיש כמו מלך העולם ובתחושה הזו הוא עבר את הסיבוב,חצה את
הכביש, נפגע ע"י אוטובוס ונהרג.
החיים הטובים, ממש.