נ. כהן / הכאב הגדול |
למה כשכולם ביחד, אני יושבת לי בצד?
תמיד כולם מאושרים,
ורק אני עם העצב, בפנים.
זה כל כך עצוב כשמנסים למצוא מישהו קרוב ואף פעם זה לא מצליח.
אין למי לשפוך את הלב, ולספר לו כמה שזה כואב.
תמיד אתם אומרים "מילדה של עצב, הפכת לילדה של כאב"
אבל אף פעם לא טרחתם לשאול מה מציק ומה יושב לי על הלב.
אז אולי פעם אחת תפסיקו לחשוב רק על עצמכם,
ותמצאו לנכון להתעניין בסביבה שחיה ביניכם?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|